קורות חיים
צבי עקיבא, בן אלטא ויוסף הכהן, נולד בירושלים בשנת תרצ"ז (1937). הוא גר עם הוריו, אחיו ואחיותיו בשכונת בתי נייטין בעיר והיה תלמיד.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על ירושלים. השלב הראשון במערכה נמשך 24 יממות רצופות, עד להכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. בהפגזות ובירי צלפים בימים אלו נהרגו ברחבי ירושלים כ- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים.
ביום ה- 22 למערכה, יום שני ב' בסיון תש"ח (09.06.1948), החריפו ההפגזות על שכונות ירושלים עם התקרב מועד ההפוגה. ביום זה נהרגו בעיר 22 יהודים. אלטא, חמישה מילדיה ואחייניתה נפגעו משני פגזים שנחתו אחד אחרי השני כשעברו בחצר פתוחה בדרכם למקלט, ליד ביתם בחצר בתי ברוידא, לשם עברו בתחילת המלחמה כדי להתרחק מהגבול. האם ושלושה ילדים נפצעו, יוכבד וצבי עקיבא והאחיינית ראדא נהרגו במקום. האם אלטא מתה מפצעיה אחרי חודשיים.
צבי עקיבא היה בן 11 שנים במותו, הותיר אב, שלושה אחים ואחות. הובא לקבורה בבית העלמין הזמני בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובא, עם אחותו ואימו שנהרגו באותה הפגזה, למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.