יעקב ניאזוף זולפין ז"ל

קורות חיים

יעקב, בן ציון וחפציבה, נולד בשנת תרנ"ח, (1898) בסמרקנד, בוכרה.

הוא היה חניכו של הרב שלמה ליב אליעזר, רבה של העיר חברון, שהיה שליח מטעם חב"ד בסמרקנד והוא זה שהעניק ליעקב הסמכה לשחיטת עופות ובהמות.

יעקב עלה לארץ בשנת 1935 והתיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. היה מלמד בתלמוד תורה בני ציון בשכונה וגם שימש כרבה של העדה בוכרית.

יעקב היה חזן, דרשן, שוחט ומורה ששמו הלך לפניו והיה סמל לאהבת עם ישראל, ארצו ותורתו. אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. דמות אהובה ונערצת על תלמידיו.

יעקב היה נשוי ללאה ולשניים היו ארבעה ילדים. הוא מצא את מותו, ביחד עם חתנו בהפגזות הקשות על ירושלים במלחמת העצמאות.

המערכה הגורלית על ירושלים במלחמת העצמאות, החלה ביום בו קמה המדינה - ה' באייר תש"ח (14.05.1948), ונמשכה בשלב הראשון 29 יום עד לראשית ההפוגה הראשונה. במהלך ימים גורליים אלו, הרבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו רק בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים, שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום א' בסיוון תש"ח, (08.06.1948), נמשכו חילופי האש העזים בכל העיר. ביום זה נהרגו בעיר 16 יהודים, מהם שבעה חיילים ותשעה אזרחים. בין ההרוגים באותו יום היה גם יעקב, שנפגע מפגז בלכתו ברחובות שכונת מגוריו. גם חתנו, הרב יהודה נבון, מלוחמי חטיבת "עציוני", שלחמה בירושלים, אשר הגיע לחופשה קצרה, נהרג ביחד עמו. השניים יצאו על מנת להצטייד במזון וכן להזמין רופא עבור בתו של יעקב שהייתה בהריון.

יעקב היה בן 50 במותו. הותיר אישה וארבעה ילדים וכן שני ילדים מאשתו הראשונה. הוא הובא לקבורה זמנית בבית העלמין הארעי בשיח באדר בירושלים ונטמן לצד חתנו. לאחר כמה שנים הובא יעקב למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.