שלמה שכנאי ז"ל

קורות חיים

שלמה, בן מאיר והניה (אנה), נולד בתרצ"ט (1939) בירושלים.

שלמה התגורר עם הוריו ואחותו מדהבה בשכונת זיכרון משה בירושלים, ולמד בבית הספר היסודי תחכמוני. היה ילד כשרוני, שהפליא לצייר והטיב לנגן בחלילית ובכינור. הוא היה תלמיד שקדן וחרוץ, שעזר לתלמידים חלשים ממנו.

שלמה מצא את מותו בטרם עת, במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות.

המערכה הגורלית על ירושלים החלה ביום הקמת המדינה, ה' באייר תש"ח. בבוקר ה- 19 למאי פלשו לתחום העיר ירושלים שלושה גדודים סדירים של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים ואחרים. הכוח הערבי כולו נאמד בקרוב ל- 7,000 לוחמים - פי שניים ממספר הלוחמים היהודיים בעיר, ומצוידים היטב בנשק קל וכבד בכמות גדולה בהרבה ממה שהיה לצד היהודי.

הקרב הקשה כנגד הצבאות הערביים הסדירים נמשך בשלב הראשון ברציפות עד ההפוגה הראשונה ב- 11.06.1948. במהלך ימים גורליים אלו, הרבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר כ- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים. רובם נפגעו בהפגזות.

בעת ההפגזות נהגה משפחת שכנאי, שגרה בקומה ב', למצוא מקלט בדירת השכנים בקומת הקרקע. גם את הלילות העבירו שם. ביום 05.06.1948 נמשכו ההפגזות הערביות על השכונות היהודיות של ירושלים. בשעות אחר הצהריים הייתה הפגזה כבדה ושלמה שהה בדירת השכנים. ההורים שהו בדירתם, ואילו אחותו מדהבה הייתה בתפקיד בגדנ"ע ונעדרה מהבית. לפתע נחת פגז קטלני בתוך דירת הקרקע ועשה שמות ביושבי הדירה. רבים משוכני הדירה נפגעו, שלמה נפצע קשה והוריו, שחשו לדירה, מצאו אותו זועק מכאבים.

הוא הובהל לבית חולים הדסה במעונו הזמני ברחוב הנביאים, הסמוך למקום הפגיעה. שלמה נותח להוצאת רסיסים מגופו, אך הוא הקיא ללא הפסקה, חומו עלה והוא סבל מהתייבשות. כעבור יומיים, בכ"ט באייר תש"ח, (07.06.1948), נפטר שלמה מפצעיו.

מאוחר יותר התברר שבאותו יום נהרגה גם אחותו מדהבה, ביחד עם תלמידים נוספים, בהפגזה בעת פעילותם בגדנ"ע.

שלמה היה בן עשר שנים במותו. הותיר הורים, שאיבדו באחת את שני ילדיהם. הובא לקבורה זמנית בבית העלמין הזמני בשיח באדר בירושלים, ולאחר כמה שנים הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, ונטמן לצד אחותו מדהבה.

האחות מדהבה, שנפלה בעת פעילותה בגדנ"ע, מונצחת בספר היזכור לחללי מערכת הבטחון.