קורות חיים
לאה, בת מרדכי וגובר, נולדה בעיר המדן בפרס בשנת תרנ"ג (1893), אחות ליחזקאל, רחמים ותאוס.
היא נישאה ליוסף שושני ובני הזוג עלו לארץ בשנת 1924. גרו בשכונת הבוכרים בירושלים עם הבנות: מרגלית, אסתר ושולמית. לאה עבדה ככובסת.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום התשעה עשר למערכה, כ"ח באייר תש"ח (06.06.1948), נהרגו בהפגזות העזות בירושלים 8 יהודים, בהם לאה שנפגעה מפגז כאשר יצאה להביא כביסה. היא הועברה לבית חולים אך נפטרה בו ביום.
לאה היתה בת 55 במותה, הותירה בעל ושלוש בנות. הובאה לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.