רות לוי ז"ל

קורות חיים

רות, בת מרתה וזיגפריד שלמה, נולדה בהמבורג שבגרמניה בכ"ז כסלו תרפ"ו (28.12.1921), אחות לארנסט ולגרשון. היא היגרה עם הוריה להולנד ב- 1935 ואחרי הכשרה ב"חברת הנוער הדתי" עלתה עם אחיה גרשון לארץ ישראל ב- 1937. כאן למדה בסמינר לגננות, עבדה במוסד "אהבה" בקרית ביאליק ואחר כך בגן ילדים בירושלים.

ארנסט, אחיה של רות, נרצח בשואה במחנה בהולנד. הוריה שהיו במחנה עלו לארץ ב- 1944, כשהוחלפו בשבויי מלחמה גרמניים.

כשהחלה מלחמת העצמאות גרה רות ברחביה, וגויסה להשגיח מטעם העירייה על ילדי השכונות הירושלמיות שרוכזו בבית ספר "למל" בעיר.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והופסק בהכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום השבעה עשר למערכה, כ"ו באייר תש"ח (04.06.1948), נהרגו בהפגזות העזות בירושלים 11 יהודים ונפצעו אחרים, בהם רות שנפגעה מפגז ברחוב המלך ג'ורג', בדרכה לעבודתה. היא הועברה לבית חולים אך מתה למחרת, אור ליום כ"ח באייר תש"ח (05.06.1948).

רות היתה בת 27 במותה, הותירה הורים ואח. הובאה לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.