בתיה לאה באשע אייזין ז"ל

קורות חיים

בתיה לאה, בת שרה ואשר מאיר שולמן, נולדה בטבריה בתר"ף (1920).

משבגרה נישאה למשה יהושע אייזין, גרה עמו בשכונת מאה שערים בירושלים ונולדו ארבע בנותיהם: הדסה שושנה, דבורה דינה, נחמה גיטל וברכה עליזה.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים כוחות של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי הגדול שנערך מול הצבא הישראלי החל בקרב המכריע על גורלה של ירושלים, קרב שנמשך 24 יממות ברציפות ונפסק זמנית עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום החמישה עשר למערכה, יום רביעי כ"ד באייר תש"ח (02.06.1948), נהרגו ברחבי העיר 13 יהודים. הפגיעה הקשה ביותר היתה במשפחת אייזין, שהתכנסה בבית אבי המשפחה בשכונת מאה שערים לקבל את פני הבן שבא מהקרבות בעיר העתיקה. שבעה מבני המשפחה נהרגו מפגיעת פגז אחד שחדר לדירה דרך החלון. מהפגז נהרגו משה יהושע ואחיותיו רבקה פרידא וברכה, אשתו בתיה לאה ובנותיהם הדסה שושנה, דבורה דינה ונחמה גיטל. בתו הקטנה של משה יהושע היתה בזרועותיו אך לא נפגעה, וכמוה הוריו ואחיו שהיו בדירה.

בתיה לאה היתה בת 28 במותה, הותירה בת, הורים ואחים. בעלה, שלוש מבנותיה ושתי גיסותיה נהרגו אתה. כל חללי המשפחה הובאו לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הועברו למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.