קורות חיים
אליהו, בן צמח ורבקה, נולד בעיר סינדו שבמחוז הכורדי של עיראק בתרס"ג (1903). הוא למד בבית ספר דתי, ומגיל צעיר עבד כטבח במטבחי המעמד הגבוה בעיראק.
בתחילת שנות ה- 30', כשהחלה עליית הנאצים והיה חשש שיגיעו לעיראק, עבר עם אשתו ושני בניו ללבנון וב- 1936 עלה לארץ ישראל. המשפחה גרה בשכונת זכרון יוסף בירושלים - אליהו, אשתו נעימה והילדים יחזקאל, יהודה, מאיר, שמעון, מרגלית, רחל ודוד.
אליהו התפרנס מעבודה בבניין ובחציבה, בזמנו החפשי עסק בלימוד תורה וכן הירבה בגמילות חסדים. במלחמת העצמאות גויס לעבודות ביצורים בעיר.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים. השלב הראשון נמשך 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום העשירי למערכה, י"ט באייר תש"ח (28.05.1948), נהרגו ברחבי העיר 17 יהודים, בהם אליהו שנפגע מפגז בעת עבודתו בביצורים במרכז ירושלים.
אליהו היה בן 45 במותו, הותיר אישה, חמישה בנים ושתי בנות. הוא הובא לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.