קורות חיים
דבורה, בת משה לייב, נולדה בצפת בשנת תרל"ה (1875).
מזה שנים רבות גרה בשכונת בתי אונגרין בירושלים עם בעלה מיכאל, וכאן גדלו שלוש בנותיהם.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים כוחות של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי הגדול שנערך מול הצבא הישראלי החל בקרב המכריע על גורלה של ירושלים. השלב הראשון בקרב נמשך 24 יממות ברציפות עד להפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות עד להפוגה נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום העשירי למערכה, י"ט באייר תש"ח (28.05.1948), נפל הרובע היהודי בעיר העתיקה בידי הערבים. במקביל נמשכו ההפגזות העזות בכל רחבי העיר ומהן נהרגו 22 יהודים, בהם דבורה שנפצעה קשה מפגז ליד ביתה ומתה בבית חולים אחרי זמן קצר.
דבורה היתה בת 73 במותה, הותירה בעל ובנות. הובאה לקבורה זמנית בבית העלמין בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.