בריינה לאה קופרמן ז"ל

קורות חיים

לאה, בת שמואל וזלטה קימלמן, נולדה בקישינוב שברוסיה בשנת תרס"ה (1905) ועלתה לארץ עם הוריה בשנת 1911, כאן גרו בשכונת בית ישראל בירושלים.

בשנת 1923 נישאה לאה לישעיהו קופרמן והם עברו לגור בעיר העתיקה בירושלים, שם נולדו להם שתי בנות - אהובה ופנינה, ובן - נח. ישעיהו שימש כגבאי בבית הכנסת "תפארת ישראל" (ניסן באק), בית הכנסת החסידי המפואר ברובע היהודי, ולאה עבדה בטיפול בילדים וסייעה בפרנסת המשפחה.

בנם נח , בן כ- 17, היה חבר ה"הגנה" ושימש כמפקד עמדה ומדריך גדנ"ע בהגנה על העיר העתיקה בעת המצור הערבי. ב- 28.03.1948 הוא נפצע קשה באחד הקרבות.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום התשיעי למערכה, י"ח באייר תש"ח (27.05.1948), הצליח הצבא הירדני הצר על הרובע היהודי בעיר העתיקה לכבוש את גוש "בית אל", החלק הצפוני של מה שנותר מהרובע, ופוצץ את בית הכנסת "החורבה" שנפל לידיו ללא קרב. בין ההרוגים ברובע היהודי היתה גם לאה בריינה, שנפגעה בביטנה מפגז סמוך לביתה בחצר בתי מחסה.

לאה בריינה היתה בת 43 במותה. הותירה בעל (שנפל בשבי הירדני עם כיבוש הרובע היהודי), שתי בנות ובן. הובאה לקבורה בקבר האחים הארעי של לוחמי ותושבי הרובע בחצר בתי מחסה. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 הועברו עצמותיה לקבר האחים של חללי הרובע היהודי בהר הזיתים, הנשקף אל הרובע המשוקם.

זכרה הונצח באתר ההנצחה הממלכתי לקרב על הרובע היהודי, שהוקם בלב הרובע המשוקם.