קורות חיים
נחמה פייגא, בת פרידה ומרדכי מנדל, נולדה בירושלים בו' באב תר"ץ (31.07.1930). גרה עם משפחתה בשכונת בתי-ורשה בעיר.
נחמה פייגא נולדה למשפחה מהיישוב הישן בירושלים. בת למשפחות ויינשטוק, קדנר ובידרמן, התייחסה לצדיקי עולם האדמו"רים מללוב וחב"ד, שהיו עבורה סמל לחסידות, נאמנות לערכי התורה ועבודת ה' בגיל וברעדה, תמיד במאור פנים ואמונה שלמה.
כל הסובבים את נחמה פייגא העידו כי הייתה סמל לטוב לב, לעשיית חסד, כולה צניעות ועזרה לזולת ללא כל סימן לגאווה ונהנתנות. בימיה הקצרים עשתה למען הכלל והפרט וכל דרכיה וימיה היו קודש לעבודת ה'. לא החסירה תפילות ובקשות למען הנזקקים.
נחמה פייגא הייתה נערה דתית ששימשה דוגמה לכל חברותיה, בבית הספר, בשכונת מגוריה ובכל מקום בו שהתה. חברותיה למדו ממנה מהי תפילה בכוונה מלאה, באהבה לעבודת ה' ובנאמנות לתורת ישראל. היא הייתה מקור גאווה למשפחתה ולכל חברותיה.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים. השלב הראשון בקרב נמשך 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. בתקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ובקרבות אלו נהרגו בעיר כ- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים.
ביום השמיני למערכה, י"ז באייר תש"ח (26.05.1948), נהרגו בתחום העיר 10 יהודים ובהם הנערה נחמה פייגא, שנפגעה מפגז בדירת אחיה בשכונת גאולה. נחמה נהרגה בעת שהמשפחה ישבה "שבעה" על האח מאיר שלמה, שנהרג מפגיעת פגז שלושה ימים קודם לכן.
בת 18 הייתה במותה. נחמה פייגא הותירה הורים, אחים ואחיות. הובאה לקבורה זמנית בבית הקברות בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.