שלום קומבור ז"ל

קורות חיים

שלום, בן סעדה ושלום, נולד בצנעא שבתימן בשנת תר"ע (1910). בגיל שמונה עלה עם משפחתו לירושלים.

משבגר נישא למרים, הם גרו בירושלים ונולדו להם בן ושלוש בנות. שלום עבד כרצף בניין.

במלחמת העולם השנייה התנדב, עם רבים מיהודי הארץ, להילחם בנאצים במסגרת הצבא הבריטי ולחם עם הבריגדה היהודית באיטליה, במצרים ובטריפולי.

שלום היה בעל כישורי כתיבה יוצאים מן הכלל. בימי מלחמת העולם הוא כתב מכתבים רבים למשפחתו בירושלים וכן ניהל יומן. כך כתב על חייו בצבא: "מנהג טוב עשו כמה מהחיילים הספרדים, שבכל יום בערב מתפללים ובליל שבת מקדשים על היין. ומחוסר כוס לקידוש הסירו מכסה של פצצה איטלקית אדומה ובמכסה הזה מקדשים על היין". ועל שהותו במצרים, בדצמבר 1941: "הלילה הזאת ולאחריה ירד גשם חזק בלתי רגיל במצרים, ומפני שארץ מצרים מישור אפשר היה לחשוב שים הוא לפניך. חוץ מזה היתה רוח חזקה שהעיפה כמה מאוהלינו". על הכמיהה לסיום המלחמה וחזרה לארץ כתב במאי 1942: "מה גדולה היתה השמחה בלילה הזאת כשנפוצה השמועה שאנחנו נוסעים בחזרה לא"י. כמעט שלא ישנו ורבים שהשתכרו".

בתום המלחמה חזר שלום למשפחתו בירושלים. כמה שנים לפני המלחמה התגרש, וזמן מה אחרי שחזר נישא לאסתר.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים שלושה גדודים סדירים של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי כולו הגיע לסך של אלפי חיילים. כך החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות עד להכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים, ובקרבות אלו נהרגו בעיר כ- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום הרביעי למערכה, שבת י"ג באייר תש"ח (22.05.1948), נהרגו בעיר 23 יהודים ובהם שלום. באותו יום הוא ביקר את אמו, אחותו וילדיו, שהיו כולם בבית בשכונת רוממה, והודיע על כוונתו להתגייס לצה"ל, שהיה בתהליך הקמה. הפצירו בו לא לצאת מהבית בזמן ההפגזה אך הוא התעקש ויצא כדי ללכת להירשם לצבא, ומיד ביציאתו מהבית נפגע מפגז ונהרג.

בן 38 היה במותו. הניח אם, אישה בהריון, ארבעה ילדים ואחות. חודש לפני מותו התאלמנה אחותו סעדה מנצור, כשבעלה מרדכי נפל בהיותו בשיירת "הדסה" להר הצופים, ונותרה יחידה לטפל בארבעת ילדיה ובאמה.

שלום הובא לקבורה זמנית בבית הקברות בשיח באדר, ולאחר כמה שנים הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

שלום נהרג מבלי שידע שאשתו בהריון, וחמישה חדשים אחרי מותו נולד בנו, שלומי.