טוביה חיים טוביאש ריזמן ז"ל

קורות חיים

טוביה חיים (טוביאש), בן גיטל ואשר זליג, נולד בזביירצ'ה, עיירה תעשייתית בשלזיה אשר בפולין, בשנת תרנ"ו (1896). היה הבן הבכור ולו ששה אחים ואחיות. המשפחה התפרנסה מתעשיית חביות. כיוון שההורים היו ציונים וחלמו על עלייה לארץ, למדו כל הילדים עברית עם מורים פרטיים והתחנכו בגימנסיה עברית בעיר צ'נסטוחובה.

טוביאש סיים בפולין בית-ספר גבוה לטכנולוגיה, והקים מפעל לחביות עץ. הוא ניהל את המפעל, בו בוצעו כל התהליכים - מחכירת יערות ברחבי רוסיה ופולין, כריתת העצים ביער, עיבוד במינסרה ועד לשלב ייצור החביות. החביות יוצאו לארצות שונות, וגם לארץ ישראל הגיעו.

בשנת 1926 נשלח אחיו הצעיר של טוביאש, יהודה בן ה- 17, לפלסטינה ללמוד בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל", כדי שיתמחה בחקלאות ויוכל בכך להכין בסיס כלכלי ולהכשיר את בוא המשפחה כולה. טוביאש עצמו הגיע לארץ בחורף של שנת 1932 במעמד של תייר. מאחר ולא היה לו אישור שהייה בריטי (סרטיפיקט), נאלץ להפקיד אלף לירות אנגליות כערבות ליציאתו את הארץ. אחרי שני האחים הגיעה לארץ האחות חנה כמשתתפת במכביה. יותר מאוחר הגיעו האם ובנה הצעיר יוסף, כאיחוד משפחה. בשנת 1934 נסע האח יהודה לפולין, שם נישא בנישואים פיקטיביים ללולה, ארוסתו משכבר של טוביאש, וחזר איתה לארץ.

שלוש אחיות ומשפחותיהן, שלא הצליחו להגיע לארץ, ניספו בשואה.

טוביאש, אדם אינטליגנטי ומוכשר, ניסה בארץ מספר פרנסות אולם נאלץ לשנות כיוון מדי פעם בגלל המצב הכלכלי הקשה ששרר כאן. בין היתר הקים מפעל לייצור אבן ירושלמית סינתטית לבנייה, רעיון מבריק שהקדים את זמנו.

בתקופת מלחמת העצמאות עבד טוביאש בראש העין. בירושלים הנצורה גרו אשתו, אימו ואחותו והוא הקפיד לחזור לעיר בסיום עבודתו, למרות הסכנה שבדבר.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים. השלב הראשון בקרב נמשך 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. בתקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ובקרבות אלו נהרגו בעיר כ- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים.

ביום הראשון למערכה, י' באייר תש"ח (19.05.1948), נהרגו בתחום העיר 22 יהודים, בהם טוביאש שנפגע מהדף אויר כאשר החלה הפגזה כבדה בדיוק בדרכו מביתו לבית אמו, מרחק של דקות ספורות. בתום ההפגזה מצא אותו גיסו מוטל מת בדרך.

בן 52 היה במותו. הותיר אישה, אם, אחות ושני אחים. שנים ספורות אחרי ששכלה המשפחה שלוש מבנותיה, שכלה גם את הבן הבכור.

טוביה חיים (טוביאש) הובא לקבורה זמנית בבית העלמין בשיח באדר, ולאחר כמה שנים הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.