קורות חיים
חי, בן בתיה ויוסף הלוי, נולד בשנת תרצ"ד (1934) בבוכרה. בהיותו בן שנה, עלתה משפחתו לישראל. בדרך לארץ נפטרו אחיו ואחיותיו, והוא נותר בן יחידי. המשפחה התיישבה בשכונת הבוכרים בירושלים, וכאן נולדו עוד שני ילדים.
חי למד בבית הספר "תלמוד תורה" ששכן באזור רחוב אגריפס בירושלים. בכיתות הגבוהות יצא לעבוד, במקביל ללימודיו, כנער שליח בעיתון "חדשות היום" - על מנת לממן את הלימודים, ולא להכביד על המצב בבית.
חי היה נער חייכני, אהב לעזור לזולת, ובכלל אהב בני אדם. היו בו נטיות אמנותיות - משנת 1947 הוא שר דרך קבע במקהלה של יוסף בן-ישראל, שר שירים מזרחיים ואף הושמע ברדיו. כנער מלא שמחת חיים, אהב לשיר וגם לרקוד, והיה משתתף בשירה ובריקוד באירועים - בעיקר בקרב המשפחה. נמשך לאמנות, ואהב לצייר ולצלם.
אהבתו והתעניינותו בחפצים עתיקים הביאו אותו להתקרב לאותה מכונית שנכנסה לחצר המוסדות הלאומיים בימי ראשית מלחמת העצמאות, ועוררה בו התלהבות בהיותה יוצאת דופן - עד שהתגלתה כמכונית תופת קטלנית.
מכונית התופת התפוצצה ביום חמישי, 11.03.1948, בלב חצר המוסדות הלאומיים במרכז ירושלים. המכונית הוכנסה לחצר על ידי נהג בקונוסוליה האמריקאית שהיה סוכן כפול. הוא הצליח לרכוש את אמונם של כמה מאנשי ה'הגנה' כאשר הבטיח לספק להם נשק, ובעיקר מקלעים שכה היו חסרים בארגון. עקב כך הותר לו להכניס את מכוניתו לחצר הפנימית, דרך משמרות הנוטרים, שהיו חברי 'הגנה' שהופקדו על שמירת המקום. המכונית שהכניס היתה ממולאה בחומר נפץ, שערבים הטמינו בה קודם לכן.
לאחר שהעמיד את המכונית בחצר, הוא יצא ממנה בתואנה כלשהי, וכאשר ניסו הנוטרים להזיז את המכונית - היא התפוצצה. 12 יהודים נהרגו בהתפוצצות ועוד 44 נפצעו. 6 מההרוגים היו נוטרים והם הוכרו כחללי מערכות ישראל. בין ההרוגים היה חי, שנקלע במקרה לחצר המוסדות הלאומיים כשליח העיתון. הוא נהרג במקום, ביום ל' באדר א' תש"ח (11.03.1948).
בן 14 היה במותו. הותיר הורים, אח - שלמה ואחות - מלכה. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.