חיים שנברג ז"ל

קורות חיים

חיים, בן חיה ויוסף, נולד בשנת תרע"ח (1918). עלה מאוקראינה כילד עם הוריו, המשפחה השתקעה בתל אביב וחיים סיים בעיר בית ספר תיכון. מאוחר יותר עבר לירושלים, עבד כמנהל חשבונות בחברת "חרות" וגר עם אשתו, בנו וחותנתו ברחוב בן יהודה בירושלים.

חיים היה בעל מזג עליז במיוחד ואופטימי, נוח לבריות ומקובל ביותר, שידע לקשור יחסי ידידות הדוקים עם בני גילו הצעירים כמו גם עם מבוגרים יותר. הצטיין בחוש הומור והרגשת משפחתיות מפותחת ביותר (עם תום מלחמת העולם השנייה נרתם לטיפול בעליית קרוב משפחה יחידי ניצול השואה, שאכן הגיע ארצה).

חיים היה ספורטאי נלהב ושחיין מעולה. הוא הרבה בטיולים בארץ, והכיר במיוחד את ירושלים על כל רובעיה. כן התעניין מאוד בשירה ובספרות. שלט היטב בכמה שפות (עברית, אנגלית, רוסית, יידיש) ואף שלח ידו במלאכת התרגום מאנגלית, שסופקה לו מעת לעת על-ידי אחיו הגדול, הסופר יצחק שנהר (שנברג). מצויים בכתובים קטעי שירה ופרוזה פרי עטו של חיים.

במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באיזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים. ארבעת כלי הרכב, נהוגים על ידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום 22.02.1948 מעימוואס ליד לטרון.

בהגיעם למבואות ירושלים, ליד רוממה, נעצרו על ידי מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ונוסעים ערביים אך לא ברכב בריטי, לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב עצרו, הערבים הדליקו את פתילי חומרי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך ומיד עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.

בהתפוצצות האדירה שארעה סמוך לשעה 06:30 בבוקר י"ב אדר א' תש"ח (22.02.1948) נהרסו ארבעה בניינים, בהם המלונות "אטלנטיק" ו"אמדורסקי" בהם היו הרוגים רבים ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון, בהם היו גם משפחות שלמות. בפיצוץ וביריות נפצעו רבים ונהרגו 50 אנשים, בהם חיים ומשפחתו שגופותיהם נתגלו בין ההריסות רק אחרי שלושה ימים.

היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, בארוע אחד, במלחמת העצמאות.

חיים היה בן 30 במותו. הותיר הורים, אח ואחות. הובא למנוחות עם אשתו נינה ובנו ניתאי בבית העלמין בסנהדריה בירושלים. גם חותנתו מריה טרסקונוב נקברה בירושלים באותו יום.