קורות חיים
מרים (מרגוט), בת ברכה ויעקב קסטן, נולדה ביום ט"ו באלול תרצ"א (28.08.1931) בדרזדן שבגרמניה. בשנת 1932 עברה משפחתה לברלין למשך חמש שנים, שם למדה מרים בבית הספר היסודי. עם התגברות רדיפות הנאצים עלתה המשפחה לארץ ישראל, בשנת 1937. מרים, שהיתה תלמידת תיכון, גרה עם משפחתה ברחוב בן יהודה במרכז ירושלים.
במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים. ארבעת כלי הרכב, נהוגים בידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון, 22.02.1948 מעימוואס ליד לטרון.
בהגיעם למבואות ירושלים, ליד רוממה, נעצרו לפני מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ואצל נוסעים ערביים, אך לא ברכב בריטי. לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב נעצרו, הערבים הדליקו את פתילי חומרי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך. מיד אחר כך עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.
בהתפוצצות האדירה, שארעה סמוך לשעה 06:30 בבוקר, נהרסו ארבעה בניינים. בהם המלונות"אלנטיק" ו"אמדורסקי" בהם היו הרוגים רבים, ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. בסך הכולנהרגו בפיצוץ וביריות הבריטים 50 אנשים. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון. היו בהם גם משפחות שלמות. כמה עשרות נפגעו קשה ושניים מהפצועים נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם. שלושה מ- 52 החללים הוכרו כנופלים במערכות ישראל והשאר היו אזרחים. כ- 200 נפצעו באורח קל מהפיצוץ. היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, באירוע אחד, במלחמת העצמאות.
הבניין שבו התגוררה משפחת קסטן, ברחוב בן יהודה 13, נהרס כליל. מרים נהרגה במקום, בי"ב באדר א' תש"ח (22.02.1948). אתה נהרגו הוריה ברכה ויעקב ואחיה יצחק. רק האח גדעון נותר בחיים.
בת 16 וחצי שנים היתה במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.