קורות חיים
משה, בן מרים ויוסף, נולד ביום ה' בתמוז תרנ"א (17.11.1891) בפטרובסלה, הונגריה.
עלה לארץ ישראל בחודש מאי בשנת 1921 והתיישב בירושלים. בשנת 1926 נישא ללאה. תחילה עבד כפועל בניין ואחרי שנפצע קשה בעינו במהלך בניית בית, פתחו הוא ורעייתו בית קפה ומסעדה "אורה" ברחוב בן יהודה 14. דירת מגוריהם היתה מעל המסעדה.
במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים, ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים. ארבעת כלי הרכב, נהוגים בידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון, 22.02.1948 מעימוואס ליד לטרון.
בהגיעם למבואות ירושלים, ליד רוממה, נעצרו לפני מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ואצל נוסעים ערביים, אך לא ברכב בריטי. לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב נעצרו, הערבים הדליקו את פתילי חומרי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך. מיד אחר כך עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.
בהתפוצצות האדירה, שארעה סמוך לשעה 06:30 בבוקר, נהרסו ארבעה בניינים. בהם המלונות "אטלנטיק" ו"אמדורסקי" בהם היו הרוגים רבים, ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. בסך הכולנהרגו בפיצוץ וביריות הבריטים 50 אנשים. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון. היו בהם גם משפחות שלמות. כמה עשרות נפגעו קשה ושניים מהפצועים נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם. שלושה מ- 52 החללים הוכרו כנופלים במערכות ישראל והשאר היו אזרחים. כ- 200 נפצעו באורח קל מהפיצוץ. היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, באירוע אחד, במלחמת העצמאות.
בין הנפגעים היה משה אליעזר שנהרג במקום, בי"ב באדר א' תש"ח (22.02.1948).
בן 56 במותו. הותיר אישה, לאה, בן - פרופ' בנימין פישר ובת - עפרה קדרון. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.