קורות חיים
שלמה, בן אליהו דב, נולד בשנת תרנ"ט (1899) בלודז', פולין.
בשנת 1934 עלה לארץ ישראל דרך ברלין והתיישב בירושלים. שלמה היה חייט וסוחר בדים, בעל חנות ברחוב בן יהודה 14 במרכז העיר. הוא גר עם משפחתו, רעייתו מירה וילדיו אליהו ואהרון, בבית מול החנות.
בתקופת מלחמת העצמאות התנדב שלמה ל'משמר העם' והשתתף בהגנת ירושלים.
במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מפקד הכוחות הערבים באיזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים וארבעת כלי הרכב, נהוגים בידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון 22.02.1948 מעימוואס שליד לטרון לירושלים.
ליד רוממה בכניסה לעיר נעצרו על ידי מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ונוסעים ערביים, אך לא ברכב בריטי. לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב נעצרו, נוסעיהם הדליקו את פתילי חומרי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך. מיד אחר כך עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.
בהתפוצצות האדירה, שאירעה סמוך לשעה 06:30 בבוקר יום י"ב באדר א' תש"ח (22.02.1948), נהרסו ארבעה בניינים, בהם המלונות "אטלנטיק" ו"אמדורסקי" ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. בסך הכול נהרגו בפיצוץ וביריות 50 אנשים ונפצעו כ-200. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון, בהם היו גם משפחות שלמות. היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, באירוע אחד, במלחמת העצמאות.
בין הרוגי הפיצוץ היה גם שלמה, שבדיוק החל את משמרתו במחסום במסגרת 'משמר העם'. הוא נהרג במקום.
בן 49 היה במותו. שלמה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים. הותיר אישה ושני בנים.