קורות חיים
זהבה, בת מלכה ויוסף הירש, נולדה בעיר אורדיה שבחבל טרנסילבניה ברומניה בכ"ה בטבת תרפ"ג (13.01.1923). בגיל שלושה חדשים עלתה לארץ ישראל עם הוריה, אחותה בלה ואחיה אריה, זאב וחיים. המשפחה התישבה בירושלים וזהבה סיימה את בית הספר התיכון 'אולינה דה רוטשילד'.
במלחמת העולם השנייה התגייסה זהבה לחיל הנשים בצבא הבריטי ושירתה במצרים. אחרי המלחמה שבה לירושלים, למדה עבודה סוציאלית ועבדה במקצוע זה במחלקת הנוער של הסוכנות היהודית. בעבודה הכירה זהבה את אהוד, עיתונאי ב"ג'רוזלם פוסט" שעלה מדרום אפריקה, ונישאה לו. הם גרו במרכז ירושלים.
במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באיזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים. ארבעת כלי הרכב, נהוגים על ידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום 22.02.1948 מעימוואס ליד לטרון.
בהגיעם למבואות ירושלים, ליד רוממה, נעצרו על ידי מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ונוסעים ערביים אך לא ברכב בריטי, לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן- יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב עצרו, הערבים הדליקו את פתילי חומרי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך, ומיד עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.
בהתפוצצות האדירה, שארעה סמוך לשעה 06:30 בבוקר יום ראשון י"ב באדר א' תש"ח (22.02.1948), נהרסו ארבעה בניינים, בהם המלונות "אטלנטיק" ו"אמדורסקי" בהם היו הרוגים רבים ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון, בהם היו גם משפחות שלמות.
בפיצוץ וביריות נהרגו 50 אנשים, כמה עשרות נפגעו קשה ושניים מהפצועים נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם, עוד כ- 200 נפצעו באורח קל. זהבה נהרגה במיטתה מהדף אויר. בעלה, שהיה עד לפיצוץ בחזרו ממשמרת לילה, ואחיה שהיה בקרבת מקום פינו את ההריסות ומצאו את גופתה ולידה גופת כלבה.
זהבה היתה בת 25 במותה. הותירה בעל, הורים, אחות ושלושה אחים. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.