אברהם יצחק מינץ ז"ל

קורות חיים

בן טוייבה ויהודה. נולד בשנת 1903 בעיר העתיקה בירושלים. כמנהג הימים ההם למד ב"חדר", בתלמוד- תורה ובישיבת "עץ-חיים" בעיר העתיקה.

תחביבו היה נגינה בכינור, ובל"ג בעומר, בחנוכה ובפורים היה מנגן בכינורו לפני תינוקות של בית-רבן.

תקופה מסוימת אף נסע ללמוד בישיבה בארצות-הברית, אך כעבור שמונה חודשים חזר לצור-מחצבתו - לעיר העתיקה.

בשובו נתמנה להיות גבאי בבית-הכנסת "החורבה" (חורבת רבי יהודה החסיד). אברהם-יצחק עבד עם אביו יהודה ועם אחיו יקותיאל בבית-הקברות שעל הר הזיתים והיה אחראי לתקינותן של המצבות.

בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט היה אברהם-יצחק משומרי הרובע היהודי בעיר העתיקה, וביתו שימש כמקום מקלט ומחסה ליהודים שנפגעו בפרעות. כאשר עברה המשפחה להתגורר מחוץ לחומות, בשכונת בית-ישראל, המשיך אברהם-יצחק לצאת יום-יום למלאכת הקודש על ההר, כשהוא רכוב על חמורו הלבן. גם כדורי מרצחים, שנורו לעברו כתשעה חודשים לפני הירצחו, לא הרתיעוהו.

ביום כ"ד בסיוון תרצ"ט (11.6.1939), כאשר עסק עם אביו ואחיו באחזקה ובתיקון של קברים, נורו מן המארב על-ידי ארבעה ערבים מזוינים. אברהם-יצחק נהרג במקום והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל הר הזיתים בירושלים.

השאיר אישה, שני בנים, שתי בנות, הורים, שני אחים ואחות.

בנו האחד, דוד, נפל בירושלים במלחמת העצמאות.

בנו האחר, אליהו, נפצע באותה מלחמה, גם הוא בירושלים.

זכרו מונצח בספר כופר הישוב, ובעיתוני התקופה נתפרסמו פרטי האירוע.