קורות חיים
בן שרה וסלאח. נולד בשנת 1909 בבגדד, בירת עיראק.
בגיל צעיר עלה לארץ ישראל דרך סוריה והשתקע בירושלים. תחילה עסק במסחר, ולאחר מכן פתח חנות מכולת וסיפק את צורכי משפחתו בת 12 הנפשות.
בתקופת מלחמת המחתרת בשלטונות הבריטיים, כאשר הוטל עוצר על שכונות בירושלים, היה עבוד דואג לספק צורכי אוכל לחבריו ולמכריו.
לאחר ששני עצורי המחתרת, פיינשטיין וברזאני, העדיפו לפוצץ את עצמם בתא הכלא מאשר להיתלות על-ידי הבריטים, כעסו מאוד החיילים והשוטרים הבריטים, וביום ב' באייר תש"ז (21.4.1947) הם יצאו לרחובות ירושלים והחלו לירות בעוברים ושבים.
אחד הנפגעים בירי הבריטים היה עבוד. הוא היה בדרכו מחנותו לביתו כשלצדו בתו הקטנה ובידו סל מצרכים, כאשר נורה ונפצע בידי סיור של "כלניות". מאוחר יותר סיפר בנו צדוק כי בבית שמעו את צרור היריות, ולב בני המשפחה ניבא להם רע.
עבוד נפגע מצרור של "טומיגן", הצליח להיכנס לאחד הבתים ושם נחבש. כאשר נכנסו לבית החיילים הבריטים הוא היה בהכרה מלאה והתחנן אליהם שירחמו עליו כי יש לו עשרה ילדים, אך הם לא שעו לו, גררוהו כשהוא שותת דם אל הרחוב ושם מת מחוסר טיפול ומאובדן דם.
עבוד היה בן 38 במותו. הוא הובא למנוחות בחלקת הקדושים בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. השאיר אישה, שבע בנות ושלושה בנים.
בשל ההתפרעויות לא ניתן היה להקים מצבה על הקבר, אולם אלמנתו של עבוד השאירה ליד הקבר אבן גדולה. צדוק, הבן הבכור במשפחה, סיפר כי אחרי מלחמת ששת הימים בשנת 1967, כאשר נגאל הר הזיתים מחדש, הוא זיהה את המקום המדויק שכן האבן נותרה שם, וכך נתאפשר למשפחה להציב מצבה על קברו של עבוד.