קורות חיים
בן זיסל ושלמה-זלמן הלוי. נולד בשנת תר"ן (1890) בירושלים למשפחה מושרשת זה שלושה דורות בעיר. בעודו ילד התייתם מאימו והתחנך בבית סבו. למד בתלמוד-תורה עד שנתו ה- 16, אך המחסור בבית אילצו להפסיק לימודיו כדי למצוא את מחייתו. הוא למד בנאות, עבד זמן ממושך בבניין בית-היתומים דיסקין והשתלב במקצוע. ירא-שמים היה, מדקדק במצווה קלה כבחמורה, ודוגל בהשקפת העולם של "אגודת ישראל".
במלחמת העולם הראשונה גורש ראובן, שהיה נתין בריטי, על-ידי הטורקים מן הארץ. הוא התגורר זמן-מה באלכסנדריה, אחר-כך עבר לקפריסין, שם התגייס לצבא הבריטי. השתתף בקרב על כיבוש הדרדנלים והיה מן המעטים בגדודו ששרדו בחיים. בתום המלחמה שב לארץ. בשנת 1922 נשא אישה, פרנסת המשפחה היתה מצויה בצמצום.
בתקופת מאורעות אב תרפ"ט הלך ראובן לתומו בדרך ממאה שערים לביתו, שליד שכונת הגורג'ים. ליד שער שכם רדפה אחריו קבוצת ערבים. הם השיגוהו ופצעוהו בדקירות סכינים בראשו ובגופו. הוא הובא פצוע לבית-החולים "הדסה", ולאחר יומיים, ביום י"ט באב תרפ"ט (25.8.1929), נפטר מפצעיו והובא למנוחות בבית-העלמין בהר הזיתים בירושלים.
הניח אישה הרה, שתי בנות ובן. שישה חדשים לאחר מותו נולדה לו בת שלישית.
זכרו הונצח בספרים מלחמה ושלום בארץ-ישראל ויזכור לקדושי אב תרפ"ט.