יעקב שבתאי ז"ל

קורות חיים

יעקב, בן צביה ושבו שבתאי, נולד בסיוון תש"ו, (יוני 1946), בעיראק. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1951, כשיעקב היה בן חמש שנים, והתיישבה בירושלים. הוא למד בבית הספר היסודי "המאירי" ובתיכון "אורט הנביאים" בעיר.

יעקב התגייס למשטרת ישראל, ושירת בה 22 שנים, מ- 1966 ועד 1988. הוא שירת בתל אביב, בעזה, ברובע היהודי בירושלים ובשטחים. במסגרת תפקידו תרם רבות לחברה. לא פעם התוודה שבעבודתו כשוטר הוא משמש גם כפסיכולוג.

יעקב היה נשוי לציונה ואב לחמש בנות ובן: איילה, ענת, איתן, יעל, רחל וחגית. נאמנותו, מרצו ואהבתו הופנו לעבר ילדיו ולעבר אשתו, אותה אהב והעריץ כל שנות נישואיהם.

יעקב היה ג'ינג'י יפה תואר, מאיר פנים, שמח ומשמח את הסובבים אותו. חיוכו היה כובש לבבות. הכולידעו שאצלו תמיד יזכו לשמוע עצה טובה, לקבל סיוע ואוזן קשבת בכל עת. תמיד נהג להדגיש בפני כל אחד ואחת את המשפט: "שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תקבצנו". יעקב אהב בני אדם, והם החזירו לו אהבה והעריצו אותו מאד.

היה חובב מוזיקה מושבע, שאסף קלטות של מוזיקת שנות ה- 60' וה- 70'. העריץ את אלביס פרסלי, את שושנה דמארי ואת זוהר ארגוב. הוא עסק בספורט באופן קבוע, ומעולם לא ויתר על התעמלות הבוקר שלו.

יעקב היה אדם בעל יושר פנימי, צניעות וכנות. כל חייו היה אוטודידקט. הוא לא פסק מללמוד ולרכוש ידיעות, כי האמין שהלימודים הם מפתח לעתיד טוב. את תכונותיו אלו ואת המורשת הזו הנחיל לכל ילדיו.

סעודת ליל שבת בבית המשפחה היתה חוויה מרגשת בכל שבוע מחדש: סביב שולחן מלא מעדנים וכל טוב ישב עם אשתו וששת ילדיו, וריתק אותם בסיפורי התנ"ך, פרשת השבוע, סיפורים בהמשכים מפי חז"ל וגם סיפורים על אירועי השבוע וחוויות שעבר בעבודתו.

יעקב נחשף לסכנות גדולות בחייו, לאירועים מדהימים, למקומות מסוכנים ולטיפוסים מפוקפקים, ולא פעם ניצל מסכנת מוות במסגרת עבודתו. אך חייו נקטעו באופן בלתי צפוי.

בתחילת מלחמת המפרץ, 18.01.1991, בהישמע האזעקה הראשונה, חש יעקב ברע עקב לחץ מסיכת האב"כ. לאחר שהסיר את המסיכה התלונן שכואב לו הראש, והחל להקיא. ניידת טיפול נמרץ הוזעקה, אך התמהמהה מאוד להגיע. בינתיים יעקב איבד את ההכרה בחדר האטום לנגד עיני אשתו וילדיו, שהיו חסרי אונים ולא יכלו להצילו.

האמבולנס, שהגיע לבסוף אחרי 45 דקות, פינה אותו לבית החולים "שערי צדק" בירושלים, למחלקת טיפול נמרץ, כשהוא מחוסר הכרה לאחר שעבר אירוע מוחי בחדר האטום. יעקב שכב במחלקה ארבע יממות, וכל אותה עת היה חסר הכרה ומונשם. ביום ז' בשבט תשנ"א (22.01.1991) נפטר.

יעקב היה בן 44 שנים במותו. הותיר אישה, חמש בנות ובן, אם, שלושה אחים וארבע אחיות. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר תמיר, הר המנוחות בגבעת שאול, ירושלים.