יוסף ג'ו הולשטיין ז"ל

קורות חיים

יוסף, בן רחל והחבר ד"ר דוד, נולד בא' בחשוון תרצ"ב (12.10.1931) בקלן, גרמניה.

משפחתו של יוסף הייתה ציונית-דתית. הם עזבו את גרמניה בשנת 1938 והגיעו להולנד, בדרכם לעלות משם לארץ ישראל. האב דוד התקבל מראש לעבודה כרופא ילדים בחדרה. אך הנאצים, שפלשו להולנד, שלחו את המשפחה למחנות הריכוז ווסטרבורק וברגן-בלזן. בסוף המלחמה, רק יוסף ואחותו אסתר נותרו בחיים מכל המשפחה, והם הגיעו לארצות הברית.

בתחילה, יוסף שהה בבית יתומים יהודי ביונקרס, ניו יורק, ושם גם סיים את לימודיו בתיכון. הוא שימש כמדריך בתנועות נוער ציוניות, ובשעות הפנאי עסק כחובב באגרוף ובכדורגל. לאחר שזכה במלגה להמשך לימודיו, קיבל תואר ראשון ושני בהוראה ובמתמטיקה ב"ישיבה יוניברסיטי", וכן הוסמך כיועץ חינוכי, אחרי לימודים באוניברסיטת ברידג'פורט.

שאיפת חייו של יוסף היתה לעלות לארץ ישראל כדי לתת לילדיו חינוך תורני שורשי בארץ הקודש. שאיפה זו זכה לממש בשנת 1966, אז עלה ארצה עם אשתו יהודית וילדיו דוד, אריה-צבי ורחל. כאן בארץ נולדו משה-ישראל, יהודה ושמואל-אביגדור.

בארץ קיבל יוסף הסמכה לרבנות. הוא שימש כמנהל תיכון דתי בבית שמש, וכן כמורה ויועץ חינוכי בקריית הנוער ירושלים. הוא גם הדריך סטודנטים להוראה וייעוץ באוניברסיטה העברית, בסמינר ליפשיץ ובמכללת ירושלים לבנות, והיה ידוע כאיש חינוך דגול.

ליוסף היה קול ערב והוא למד חזנות כמה שנים. הוא שימש כחזן בימים הנוראים בארץ ובחו"ל וניהל סדרים בבתי מלון. הוא נהנה מאוד לעבוד עם תיירים, ונהג לארגן טקסי בר-מצווה לנערים ומשפחותיהם שהגיעו לשם כך מחו"ל.

בערב שבת ד' בשבט תשנ"א (18.01.1991), בימי מלחמת המפרץ בה נורו טילים מעיראק על ישראל, יוסף לקה בהתקף לב כאשר חבש מסיכת-גז בעת שנשמעה אזעקה. בתקופת המתח שלפני המלחמה הוא סיפר למשפחתו שזה מאוד מזכיר לו את תקופת השואה שעבר בהולנד - את ההפצצות על רוטרדם, ואת הזוועות במחנות הריכוז. באותו לילה, כמה שעות אחרי שאמר כי אינו יכול יותר ולקה בלבו, יוסף נפטר.

בן 59 במותו. יוסף הובא למנוחות בבית העלמין בהר תמיר, ירושלים.

יוסף זכה להשאיר אחריו משפחות לתפארת, אשר הולכים בדרך התורה והמצוות. בזה ראה והרגיש תקומה ובניין למשפחתו, אשר אבדה בשואה.