אהוד סדן שטוק ז"ל

קורות חיים

אהוד נולד בקיבוץ מרחביה. בהיותו בן 4, עברה משפחתו לאשקלון, שם חיו עד שנת 1966, אז עברה משפחתו לירושלים ושם למד בבית הכרם ובגמנסיה רחביה. כספורטאי מתמיד וחובב כדורגל, שיחק אהוד בנבחרת הנוער של הפועל ירושלים.

עם גיוסו לצה"ל, בחר לשרת בחיל הנדסה והתקדם בדרגות עד לשחרורו בדרגת סגן. אחרי הצבא בחר להגשים את חלומו וטייל ארבעה חודשים באירופה עם חברים.

בשנת 1977 התגייס אודי למשטרת ישראל ובתפקידו הראשון שימש כעוזר קצין חבלה ארצי. בהמשך, החליט לשנות כיוון במשטרה ועבר לשרת ביחידת הזיהוי הפלילי בה מצא ענין רב ושימש כראש מדור מעבדה ניידת.

בשנת 1989, החליט אודי לחזור למשפחת החבלה וקיבל על עצמו את תפקיד ראש מדור הדרכה בחבלה. תוך כדי שירותו במשטרה, למד וסיים בהצלחה תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

בשנת 1990 יצא לחופשה ללא תשלום מהמשטרה והוצב באנקרה שבתורכיה שם שימש כקצין ביטחון בשגרירות הישראלית. אהוד מצא את מותו בשליחות זו. בשוק של שכונת "צ'אנקייה", מכוניתו מולכדה וכתוצאה מהתפוצצות מטען החבלה, אהוד נהרג.

במותו השאיר אישה ושלושה ילדים.

הוא הובא לארץ ונקבר בהר הרצל בירושלים. אוהד, בנו, קרא על הקבר הטרי של אביו כשדמעות חונקות את גרונו, מילים משירו של רפי פרסקי: "לבכות זה לא רק להזיל דמעה. אני בוכה כשאין ברירה. לבכות, כי דווקא הטובים הולכים. אתה יודע, אני לא מהבוכים. לבכות בתוך ים של דמעות. אני זוכר אותך מוביל אותי בסמטאות. תמיד רציתי לחקות אותך, תגיד, מה הם עשו לך?"