רב"ט משה ראובן ז"ל

קורות חיים

בנם של רבקה ועזרא. נולד ביום ד' באב תשל"ו (31.7.1976) בירושלים. אח צעיר לאילן וכרמית. ילד יפה, שבלט בעיניו הכחולות, באופיו המיוחד, ברגישותו הרבה ובנועם הליכותיו.

לאחר גן חובה "גן פינטו", למד משה בבית הספר היסודי "בית הילד" ובבית הספר התיכון "בית חינוך".

נער חביב וחברותי, עם אוזן פתוחה וקשבת לכל הסובבים אותו, אוזנו הקשבת - לא אחת הייתה. פעמים רבות נאלץ לנהל שיחות בשני קווים ("אפילו ראש הממשלה מנהל שיחות אחת אחת"- הייתה הבדיחה). ניחן בחוש הומור, אפילו בדרן, אהב לצאת לבלות ובו בזמן ביישן, שקט וצנוע. דמות מרכזית בכל אירוע ובילוי. בזמנו הפנוי, שיחק כדורסל וכדורגל. טרם גיוסו לצה"ל עבד משה ב- "מרכז לעיצוב הבית". אהוד היה מאוד בין צוות העובדים, במהרה הוענקה לו סמכות ואחריות.

במחצית חודש פברואר 1995, גוייס משה לשירות חובה בצה"ל. בתום הטירונות, יצא לקורס טבחות, ובסיומו נשלח לשרת במפקדת איו"ש. לדברי מפקדו, משה שירת ביחידה ובתקופה קשה של היערכות מחודשת ביהודה ושומרון, בה נדרש מכולם גיוס כל הכוחות ומשאבי הנפש. משה היה חייל למופת, "זן מיוחד, שאינו בנמצא כל יום"...חייל ממושמע, שבלט בנכונותו לעזור ולבצע כל משימה.

משה היה בחור אחראי ודייקן. ביום סיום חופשתו יצא מביתו מוקדם מהרגיל, במטרה להגיע בזמן ליחידתו וכך מצא את מותו.

ביום ראשון בתאריך ה' באדר תשנ"ו (25.2.1996) ניספה משה בהתפוצצות מיטען תופת באוטובוס קו 18, באיזור התחנה המרכזית בירושלים. בן 20 בנופלו.

עשרים וחמישה אנשים ניספו בפיגוע התופת, ביניהם תישעה חיילים.

משה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט.

במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "...גידלתם בן לתפארת. בתשעת החודשים ששירת עימנו למדנו להוקיר את הצניעות, הביישנות ואת נועם הליכותיו כובש הלב... אהבנו את משה שקט, עניו, נחבא אל הכלים ועם שאת מופת של רצון טוב לכל חבריו..."