קורות חיים
קווים לדמותו של ניסים ניאזוב ז"ל
בליל שבת, ביום בו נולדים הצדיקים, כפי מה שגילו לנו רבותינו ז"ל בגמרא בסוף מסכת שבת, ליל י"ז בניסן, ירדה לעולם הזה נשמה גדולה ויקרה, בלידתו של הבן הרביעי למשפחת ניאזוב הי"ו, וביום השמיני נקרא שמו בישראל ניסים.
במשך כל ימי חייו הקצרים בלטו בו שמחת חיים שופעת, סוחפת, ומקרינה על כל סביבותיו, כשהחיוך לא מש מפניו המאירות לכל אדם.
בידי פלא מבורכות, וחוש מיוחד, תיקן וסידר כל דבר, כשכל דבר שנפל לידיו יצא מתוקן.
בוגר הישיבה המקצועית בכפר חב"ד התמחה במקצוע הדפוס, בו גם תרם את חלקו בצה"ל, בחיל הנדסה.
בגדולת נשמתו הבחין גם האדמו"ר מחב"ד זצ"ל, בפגישה קצרה ביחידות לה זכה ניסים ז"ל.
היה מתרגש מאד מחזנות ופיוט, דבר המעיד ומלמד על נפש פיוטית הכמהה להתקרב לבוראה, באמצעות השירה וההודיה.
למעלה מכל דבר אחר בלטה במיוחד האהבה לעשיית חסד לכל אדם, לעזור בכל מה שיכול היה עד כדי מסירות נפש, ומתוך שמחה, כפי שמעידים כל מכריו, תכונה שעשתה אותו אהוב על כל מי שהכירו.
במוצאי צום גדליה שנת ה'תשנ"ט ניתקה תאונה קטלנית את פתיל חייו הקצרים, וכשחיוך על פניו, כתמיד, החזיר את נשמתו הטהורה לבוראה, כשהוא משאיר את הוריו ומשפחתו ממאנים להתנחם.
זכרו הטוב והטהור לא ימוש לעולם מזכרוננו.
יהי זכרו ברוך