טוראי אהד בכרך ז"ל

קורות חיים

אהד נולד ביום ג' כ"ח בטבת תשל"ז (18.1.77) בשעה 9:53 בבוקר, פרשת 'וארא' בביה"ח שערי צדק הישן בירושלים. כתינוק היה אהד שקט באופן חשוד, עד שהלכנו להוועץ ברופא, אפילו אוכל קיבל לפי חשבון ולא על פי בכיו: תכונה יוצאת דופן זו נמוגה והלכה עם השנים.

את שתי שנותיו הראשונות בילה אהד בגבעת מרדכי בירושלים. כשהיה כבן שנתיים וחצי עברנו לבית-אל. בתחילה, משהגענו לבית-אל בקיץ תשל"ט, חשבו להכניסו לפעוטון, אולם לאחר שעמד בהצלחה בבחינות התפתחות, ידע בע"פ את התפילה וברכת המזון, הוסכם להכניסו לגן שלוש. בגן שלוש קנה אהד לראשונה אוהדת, את הגננת שרה ברוורמן שהתפעלה ואהבה את שנינותו ופקחותו.

בגן חובה עזבה אותו לחלוטין תכונת ינקותו - השקט והשלווה, בגיל זה כבר נכנס לעימותים עם כל הסובבים אותו בניסיון מתמיד, שלא עזבו עד יומו האחרון, לבחון ולהתעמת עם הסמכות העליונה, מי יותר פיקח, איך אפשר לשבור את המוסכמות ולהישאר צודק.

לאחר אבחנה של פסיכולוג הוסכם שייכנס לביה"ס בגיל צעיר יותר מהמקובל, כך התחיל את כיתה א' כבן חמש וחצי.

שמונה שנים קשות עברו על אהד בביה"ס במאבק בלתי פוסק במורים. פעמים הגיעו הדברים לכדי "פיצוץ" ופעמים פשוט ישן בשיעורים לטובת כל המשתתפים בעימות.

בכיתה ז' הגיע אהד לשלווה יחסית כשהחל ללמוד אצל הרב קיסינג. כימיה בלתי רגילה שנוצרה בין השניים הותירה בידי אהד שנתיים של לפחות הבנה עם הסמכות.

בכיתה ח' הצטרף אהד לחוג סיף בירושלים בו התמיד עד יום הירצחו. במהלך לימודיו בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" המשיך להשתתף בחוג לסייף והגיע אף לנבחרת ירושלים. בשל קיום התחרויות בעיקר בשבת לא היה אהד יכול להמשיך ולהתפתח בכיוון זה.

אהד רצה להמשיך את לימודיו בפנימיה הצבאית, אולם לבקשת הוריו נרשם גם לישיבה התיכונית "נתיב מאיר".

במהלך לימודיו ב"נתיב מאיר" פיתח והביא לידי מימוש את הדחף הבלתי ניתן לכיבוש, לטייל. חלק לא מבוטל מזמנו בעת הלימודים בילה אהד בטיולים בסטאף ובהרי ירושלים ובמדבר יהודה. את חופשותיו בילה בעיקר בטיולים בכל חלקי ארץ ישראל.

אהד שימש זמן רב כמדריך ב'בני עקיבא'. תפקיד זה לקח על עצמו כייעוד ועשה זאת במסירות נפש, דבר שנתן את אותותיו ביחס חניכיו אליו אף לאחר הירצחו.

לקראת גיוסו החליט אהד להתגייס לקומנדו הימי ואף יצר קשר עם יחידה זו והחל בתהליך גיבוש עוד בחופשה שלפני כיתה יב'. תוכנית זו לא יצאה לפועל כמו גם תוכניתו להיות טייס. כך הצטרף אהד לאחר סיום לימודיו ב"נתיב מאיר" לישיבת "מרכז הרב". בישיבה זו פרח, כאן מצא את מקומו והשקיע לראשונה מאמץ ומרץ רב בלימודים. דווקא כשלא היה עליו עול זרים למד אהד ברצינות רבה. יחד עם זאת לא דחה את רצונו להצטרף ליחידה מובחרת ונהג לאמר שהעובדה שהוא רוצה להיות בצבא אינה פוטרת אותו מלהיות תלמיד חכם.

במשך כל שהותו בישיבה רצה אהד להיות בלתי תלוי כלכלית אפילו בנו, הוריו, לכן עבד אהד בלילות חמישי במאפיית ברמן וביום שישי נסע לחלק חלות, כך השתכר כמה שקלים והיה יכול להרגיש עצמאי כדרכו תמיד.

לאחר שנדחתה בקשתו להצטרף לסיירת מסיבות טכניות שונות עבר אהד לישיבת "כרם ביבנה" להסדר.

בתמוז תשנ"ה התחייל אהד והיה עליו להתגייס ולהתחיל טירונות בי"ב באב. את חופשתו האחרונה לפני הגיוס ביקש לבלות בטיול וכך מצא שותף לטיול, את אורי שחור חברו עוד מנתיב מאיר. בעשרים בתמוז תשנ"ה בבוקר ירדו לואדי קלט ומשם לא שבו. מאותה עת לא משה דמותו של אהד מנגד עינינו ומכל מחשבותינו. מי ייתן ועליית נשמתו למרומים והילחמו את מלחמתנו לפני כסא הכבוד תביא לנו גאולה.