קורות חיים
בן 21 מסיירת "שקד" בגבעתי, נפל בלבנון ב- כ"ח אדר א' תשמ"ו (9/3/1986).
- אחרי מידע מודיעיני יצא כוח מפלוגתו לארוב בלילה חשוך במזלג ואדיות באיזור הביטחון, למנוע חדירת מחבלים לפיגוע בישראל. בעת ההתקלות פתח ישראל באש במא"ג שלו וחיסל מספר מחבלים; הכח כולו הסתער וסגן המפקד נתקל במחבל ובקרב פנים - אל - פנים נפצע קשה. ישראל חש לעזרתו וחיסל את המחבל. רימון שהושלך ע"י מחבל אחר שהסתתר בין השיחים פגע בישראל, התפוצץ יחד עם הרימונים שלו והרגו. במהלך שירותו הממושך בלבנון נפגע המשוריין בו נסע במוקש בשלט-רחוק, חבר נפצע וישראל יצא בשלום. בסיור אחר עלה רכבו על מוקש שהתפוצץ וישראל הועף לגובה רב ונפצע קשה בברכו, על כך לא סיפר לאיש, אך נשאר איתן ברוחו. בחופשה פנה לביה"ח והתברר שצריך ניתוח ואשפוז ממושך. מחשש להורדת הפרופיל דחה זאת לאחר תום שירותו הקרוב. למרות מצבו זה יצא ישראל בגבורה להגנת המדינה בפעם האחרונה בחייו.
לדמותו: ירושלמי, דור תשיעי, בן למשפחה קרבית; הצעיר באחיו. כתלמיד היה פעיל בצופים: ניגן בתזמורת הנוער העירונית; במד"א הוסמך להגיש עזרה ראשונה; מתנדב במשמר האזרחי; התאמן בקורסים בג'ודו ובקרטה; ריצות ארוכות; טיפוס בהרים; צייר, פיסל, קרא הרבה. בצבא השתתף במרוץ ממטולה עד אילת. בתקופת שירותו נרשם לפקולטה לרפואה באוניברסיטה: מכתב בו הודיעו לו שהתקבל, הגיע כחודש לאחר נפילתו.
אהוב על כולם, גבוה ויפה תואר, עדין נפש, שמחשבותיו התמקדו בעם ישראל, ביטחונו ובעתידו מול אוייבנו, מופת במסירותו לעם, לארץ ולצה"ל שכה אהב.
מנוחתו בהר הרצל בירושלים. הי"ד!