סמל שלום בוזגלו ז"ל

קורות חיים

בן סוליקה וכליפה. נולד בשנת 1933 בעיר קזבלנקה שבמרוקו. בעירו למד חמש שנים בבית-ספר יסודי. עלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"א (1951). תנאי-הקליטה הקשים בארץ מנעו ממנו להשלים את השכלתו והוא יצא מיד לעבודה כדי לעזור בכלכלת משפחתו.

שלום גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1951 והוצב לנח"ל. הוא סיים קורס טבחים והתחיל לעבוד כטבח ביחידות נח"ל. הוא מילא את תפקידו לשביעות-רצונם של הממונים עליו, שאף העלוהו לדרגת סמל.

בסוף מרס 1954 שוחרר שלום מהשירות הסדיר. כאשר נקרא לראשונה לשירות מילואים - כטבח - נעתר לבקשת הממונים עליו להמשיך לשרת, תחילה כאזרח בתנאי קבע ואחרי-כן כחייל בשירות קבע. הוא מונה כטבח וכאחראי-מטבח ביחידה ירושלמית, וכדרכו עשה מלאכתו באורח-מעולה. הוא לא זנח את רצונו העז להשלים את השכלתו וסיים בהצלחה קורס להשכלת-יסוד בצה"ל. במרוצת השירות נשא לו אישה ונולד לו בן - דני. שלום היה מסור מאוד לעבודתו ולא ידע גבול בנכונותו וברצונו העז לשרת את חבריו-לנשק. יעידו על-כך עשרות מכתבי התודה וההערכה שבתיקו האישי, שכולם מעלים על נס את מקצועיותו ומסירותו לעבודה. גם יחידות אורחות נהנו מהאירוח כ'יד המלך' של בוזגלו וצוותו. תוך-כדי עבודתו המסורה נפגע בוזגלו והפך לנכה 100%, משותק בחלק גופו התחתון. עם-זאת, נתון בכסא-גלגלים, המשיך לנוע ולתפקד כשהוא עושה את המיטב בממלכתו. ביום ד' באדר ב' תשל"ו (6.3.1976) נפטר שלום בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, שתי אחיות ואח.

במכתב-תנחומים לאלמנה כתב מפקדו: "בעלך שירת ביחידתנו ארבע-עשרה שנה לערך. הוא מילא את תפקידו במסירות, ביעילות ובנאמנות אין-קץ, וכל חיילי היחידה ומפקדיה העריכו אותו ואהבו אותו."