עידו כהן ז"ל

קורות חיים

עידו, בן שושנה ושלמה, נולד בישראל בא' בשבט תשמ"ד (05.01.1984). גדל והתחנך בירושלים, למד בתלמוד תורה "סוכת דוד" ו"נראה אור", והמשיך לבית הספר המקצועי למלאכה של חב"ד בכפר חב"ד.

עידו היה צעיר רגיש מאוד, בעל נשמה תמה כשל תינוק. הוא היה טיפוס אכפתי השש להושיט את ידו לעזרה, אם בקרב משפחתו ואם בין הבריות. נער ששתי גומות חן עמוקות עיטרו את פניו היפות. הוא הירבה לשיר – "הזמיר" כינו אותו – ומשך אחרים סביבו לשיר יחד אתו. עידו אהב את החיים, והחיים סביבו אהבו אותו.

בשעה 23:30 במוצאי שבת, י"ז בכסלו תשס"ב (01.12.2001), פוצצו את עצמם, בזה אחר זה, שני מחבלים פלסטינאים מתאבדים במדרחוב בן יהודה שבמרכז ירושלים. מכונית תופת, שהוחנתה בקירוב למקום, התפוצצה כעשרים דקות אחרי כן וגבתה קורבנות נוספים. 11 בני אדם נרצחו בערב דמים זה, רובם בני נוער, וכמאתיים נפצעו בדרגות שונות.

עידו, שהיה במדרחוב עם חברים, נפגע בצורה קשה בראשו כאשר בורג חדר לגזע המוח שלו. הוא פונה לבית החולים "הדסה" בעין כרם כשהוא במצב אנוש. שבוע היה ללא הכרה, ובמוצאי שבת כ"ד בכסלו תשס"ב (08.12.2001), הלך לעולמו.

עידו נרצח כחודש לפני יום הולדתו ה- 18. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר הורים, שני אחים וארבע אחיות.

זכרו של עידו הונצח בספרייה שהוקמה בנתניה, העוסקת בהשאלת ספרי ילדים וספרי קודש.