קורות חיים
בן מאיר ונחמה. נולד ביום ג' באלול תרפ"ח (19.8.1928) בירושלים. דור שביעי לילידי הארץ.
למד תחילה ב"חדר" ואחר-כך עבר ללמוד בבית-הספר "תחכמוני" בירושלים. בגיל ט"ו החליט לעבור לעבודת-אדמה, שאיפתו מילדות, ועבר לקיבוץ תל-עמל, שם המשיך תלמודו עד תום תקופת-הכשרתו. בהיותו בן י"ח חזר לזמן מה לירושלים, אולם נשאר נאמן לרעיון ההגשמה הקיבוצית.
בפרוץ מלחמת הקוממיות התיצב לשירות ה"הגנה" שאליה השתייך מנעוריו, ולחם בחזיתות ירושלים המרובות : בליפתה, בשייך ג'ארח, ברוממה, בתלפיות, בקטמון, בשייך-באדר ובליווי שיירות לבית-החולים "הדסה" על הר-הצופים, ואף נפצע קל.
ברשימותיו שפירסם בעתוני הארץ לזכרם של אחדים מחבריו שנפלו על משמרתם העלה על נס את מסירותם לעמם, בראותו בכך מילוי חובה טבעית.
במשך כל תקופת האימים של ההפגזות על ירושלים היה בין מגיניה ובמסירות נלחם והגן על העיר. תמיד היה אץ לתפקידים מיוחדים, שלא נמצאו להם מתנדבים זולתו. בעת המצור על ביריה נשלח על-ידי תל-עמל לעזרה, נעצר בנור-שמש ושוחרר, ומיד חזר לפעילות. עם ההפוגה השניה הועבר לחזית אחרת ומשם התנדב לעבודה כחובש בבית-חולים צבאי בחיפה. את עבודתו זו עשה במסירות והיא גרמה לו סיפוק רב.
באותם הימים כתב להוריו בין השאר : "כמה אפשר לעזור לאחרים בתפקיד כשלי ; הרי כאן אפשר להביא תועלת לזולת בכל רגע - בידיים, ברגליים, בפה ואפילו במנוד-ראש. כמה הקלה אתה מביא לפצוע רק בחיוך קל".
בתקופת שירותו בבית-החולים חלה בצהבת ולאחר שלושה ימי מחלה נפטר ביום כ"ז באייר תש"ט (26.5.1949) והובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.