טוראי נסים מזרחי ז"ל

קורות חיים

אחינו ובננו היקר ניסים מזרחי בן רוזה ועובדיה ז"ל.

ניסים נולד בירושלים ב- יא' ניסן תרצ"ו - 23.3.1937. נפל במהלך מלחמת סיני - מבצע קדש ב- 17.12.1956, בהיותו בן פחות מ- 19 שנים בלבד.

נקבר בהר הרצל בירושלים.

ניסים שירת בחיל התובלה (לוגיסטיקה), נפל בעת מילוי תפקידו בהובילו תחמושת שלל של הצבא המצרי מסיני לצפון הארץ. באזור הרי צפת - משאית התחמושת התפוצצה (מסיבות בלתי ברורות), התדרדרה לתהום והוא בתוכה.

ניסים אחינו נולד למשפחת פועלים דור שלישי בירושלים, אשר עלתה ארצה מטטורקיה בסוף המאה השמונה עשרה באופן בלתי לגאלי בדרך לא דרך, והתיישבו בה.

ניסים גדל ולמד בשכונת רוממה בירושלים. ניסים ילד שובב אך יחד עם זאת חרוץ וחכם, אהוב על חבריו ומוריו.

לאחר סיום לימודיו בביה"ס היסודי "נחשון" התעקש להמשיך לימודיו בקיבוץ, שכן חיי הקיבוץ קסמו לו. למרות התנגדות הוריו שיעזוב את הבית בגיל צעיר כל-כך, הצטרף לחברת הנוער בקיבוץ "נען" שם בילה כ- 4 שנים עד לגיוסו לצה"ל.

כנהוג בקיבוצים נחשב כ"ילד חוץ" וככזה אומץ ע"י אדם יקר שפרש את חסותו עליו ובנוסף למסלול הלימודים העל-יסודיים לימד אותו גם את מקצוע השרברבות

לפני גיוסו לצה"ל חזר לבית ההורים בירושלים. ניסים יקירנו היה בחור יפה תואר עם עיניים חומות גדולות וריסים ארוכים כמניפה. אהב לבלות ובעיקר את הים, ולא החמיץ אף הזדמנות לנסוע לים. הירבה לבקר בבריכה במושב "שורש" שבהרי יהודה.

ניסים נפל ביום א' בשבוע. ביום שישי לפני נופלו הגיע הביתה לחופשה קצרה בת יום, לאחר חודש ימים שלא יצא לחופשה כלל. חולה ותשוש, הגופיה שעל גופו נדבקה לגבו מחמת הפצעים הפתוחים והמוגלה שזבה מהם, שכן לא היה לו זמן ומתי להתרחץ, ולהחליף בגדים ולקבל טיפול רפואי עקב ימי המלחמה.

אמנו היקרה טיפלה, רחצה, חיטאה הפצעים. ולו כדי להקל עליו כמה שאפשר.

רצונו היה רק שינה ומנוחה, דבר שלא זכה לו אותם ימים.

במוצ"ש לאחר שנפרד מהאחים וההורים שלא כרגיל, ובעיקר מאמנו אשר ליוותה אותו - הסתובב לאחור לא אחת ונופף לה שוב ושוב לשלום, כאילו היתה לו הרגשה שזו הפרידה האחרונה.

ביום שני הגיעה הבשורה המרה על נפילתו, יום לאחר שחזר מהבית ליחידתו - יום ראשון.

למחרת ביום ג', הובא למנוחת עולמים.

אובדנו הותיר עצב ויגון כבד בבית המשפחה. אמנו יקירתנו ז"ל חלתה מצער במחלת עור קשה וזמן רב לקח עד שנרפאה ולא לחלוטין. אבינו היקר חלה במחלת הסרטן ונפטר לפני שנים רבות. אמנו כאב וסבל רב נשאה ולא התגברה על האובדן עד ליום מותה ב- 13.7.2000.



תנוח על משכבך בשלום, זכרך יהיה ברוך אח יקר.



מוקירי זכרך,

אחיך ישעיהו,

אחותך חנה,

ובני הבית.