טוראי אהרן וורטמן ז"ל

קורות חיים

בן אברהם-יוסף וסימה. נולד ביום ט"ו בסיון תרע"ה 28.5.1915 בירושלים. בגיל 3 שנים נסע עם אמו ואחיו בן השבע לגרמניה כדי להצטרף לאבי המשפחה שנסע שמה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בגלל שיבושי דרכים במלחמת העולם הראשונה נתקעו בעיר קושטא שבתורכיה ואך כעבור שנה וחצי חזרו לארץ ישראל. בשנת 1920 הצליחה המשפחה להגיע לגרמניה ולהצטרף לאבי המשפחה שישב בברלין. שם למד אהרן לפני הצהרים בבית-ספר יהודי-גרמני מיסודה של הקהילה היהודית, ואחר הצהרים למד ב"תלמוד-תורה" לימודי יהדות: תפילה, חומש ורש"י, נביאים ותלמוד. בגיל עשר חזר עם המשפחה לירושלים ונתקבל לתלמוד-תורה "עץ-חיים". סיים שם את לימודיו ונכנס לישיבת "סלבודקה". חריף מוח היה ומהיר תפיסה. הצטיין בלימודיו ובהתנהגותו המופתית. מוריו ומנהליו חיבבוהו מאד. בכל שלבי חינוכו התבלט בדרך חשיבה עצמית ומקורית. הפסיק את לימודיו ב"ישיבה" ונכנס לסמינר למורים "מזרחי" בירושלים, אך החליט לא לעסוק בהוראה ועבר קורס אינטנסיבי להנהלת חשבונות. סיים את הקורס בהצלחה והחל לעבוד כפקיד ב"הלואה וחסכון" בנס-ציונה. אולם לא הסתפק בעבודתו הרגילה, כי אם למד ולימד. הוא יסד שם "חוג לתלמוד", שמדי ערב בערב התאספו בו כשני מנינים ללמוד דף גמרא. מפעם לפעם הוזמן (ועתים - מרצונו הוא) לקיבוצים הדתיים שבסביבות רחובות - נס ציונה - ראשון לציון והרצה שם על בעיות מחשבה ורגש. כל פעולתו זו היתה שלא על מנת לקבל פרס. אבל לא בתיאוריה ובתורה בלבד היה שקוע, אלא גם בשאלות החברה הדתית ובמיוחד בעניני הנוער הדתי. כן התעניין בבעיות כלכלה שונות. לכל השאלות האלה הקדיש את כשרונותיו כעתונאי ושימש כתב עתון "הצופה" וגם כתב בשבועון הדתי "היסוד" שיצא אז לאור בתל-אביב. אדם נוח לבריות ואיש מחשבה אשר הומור, לשון מדויקת וסגנון נאה נתמזגו בו יחד. היה מסור מאד למשפחתו, ידיד נעים לחבריו ומקובל על מכריו ויודעיו. מוכן תמיד לעזור לזולת וללא חשבונות יתירים. לאחרונה חזר לירושלים עירו ונתקבל לעבודה ב"מרכז ברנדייס" של ההסתדרות המדיצינית "הדסה". היה חבר "הפועל המזרחי" וחבר ה"הגנה". עם פרוץ מלחמת השחרור, וטבעת המצור על ירושלים הבירה נתהדקה, מילא תפקידי הגנה שונים. ביום י"ח באדר א' תש"ח 28.2.1948 בהיותו בתפקיד, נפל חלל מכדור מרצחים ערבים. הובא לקבורה בבית-הקברות בסנהדריה. השאיר אחריו אשה ושני ילדים.