קורות חיים
בן ציון ורבקה. נולד בשנת 1921 בשכונת שבת-צדק, בירושלים. אחרי גמר בית ספר עממי, ב"תלמוד תורה" מזרחי ושתי מחלקות תיכוניות עבד זמן מה בהוראה בתלמוד תורה "אור החיים". נתן יד להתארגנות העובדים בני עדתו לשם שיפור מצבם החמרי והתרבותי ומעמדם הציבורי, ועבד שנים אחדות כמנהל חשבונות ולשכת המס ובמזכירות העובדים הספרדים ובני עדות המזרח. מתוך הכרת ההכרח החיוני בארגון בעל כושר פעולה, נאבק בתוקף עם האדישות והרשלנות של אנשי עמל פרימיטיביים ושיכנעם לתת לארגון את האמצעים הדרושים למען יוכל לפעול לטובתם. ביחוד התמסר להצלת ילדי משכנות העוני מניוון וירידה ופעל רבות למען סידורם בעבודה והשלמת חינוכם הכללי והמקצועי. על נושא זה כתב בעיתונות וכן על נושאים אחרים, וגם רשימות בלטריסטיות ודברי הומור פירסם בשבועוני עדתו "המזרח", "הד המזרח" ועיתונים אחרים. משהצטרף ארגונו להסתדרות הכללית הוסיף לעבוד במזכירות מועצת פועלי ירושלים. ואם כי הקפיד בשמירת מצוות, ידע להכיר גם בזכות מעשיהם הטובים של אנשים שאינם מתנהגים לפי רוחו, ולשתף פעולה עם שאר עובדי המועצה מתוך מסירות לענין ויחסי חברות הוגנים.
שירת ב"הגנה" ובתקופת הקרבות והמצור בירושלים, גוייס גיוס מלא, השתתף בפריצה לעיר העתיקה דרך הר ציון עם הפלמ"ח, והצטרף לכוחות הלוחמים בעיר העתיקה. בעת שהותו שם נודע לו כי ישנם מספר חיילים ואזרחים שנהרגו ולא הובאו לקבורה בגלל המצב הקשה, מיד נרתם ופעל על מנת להביאם לקבורה. ואכן הובאו מיד לקבורה בקבר אחים זמני ברחבה שליד "בתי מחסה". והמשיך למלא תפקידו בעמדת "פורת יוסף" לאחר יומיים בעומדו בשמירה בעמדה זו, נורה על ידי צלף שפגע בראשו, וכעבור מספר שעות צורף גם הוא ונקבר בקבר אחים שליד בתי המחסה שהוקם בעזרתו, ביום י"ד באייר תש"ח. עם שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים הועברו כל הטמונים מקבר האחים לקבורה בקבר אחים בהר הזיתים בחלקה הצבאית וזאת על פי בקשת המשפחות.