סגן אמנון "זיסט" ברמן ז"ל

קורות חיים

אמנון ("זיסט") בן זהבה וברוך, למד וסיים את בית-הספר התיכון "הגמנסיה העברית" בירושלים. בן 9 הצטרף להסתדרות הצופים ובגיל 15 כבר היה בחג"ם ובגדנ"ע. הצטיין ועבר קורס מ"כ גדנ"ע, ובתום הלימודים התגייס לשורות הפלמ"ח, בו שירת משנת 1944 עד 1947, תחילה כטוראי ואחר-כך כמ"כ בעין-חרוד, תל-יוסף וגניגר. בימי המאבק השתתף בפריצה למחנה המעפילים "עתלית" ובפיצוץ הגשרים. בתום תקופת השירות חזר ללימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. למד מתמטיקה גבוהה וכימיה במגמת השתלמות במקצוע ההנדסה. אינדיבידואליסט מטבעו ואסתטי, רגיש ועדין ביחסיו עם בני-אדם, ועם זה בעל משמעת לאומית מוחלטת. היה פעיל ב"הגנה" בש"י ירושלים, בתקופת "אונסקופ". יפה-תואר וגבוה, פשוט ועניו.

באוגוסט 1947 נסע לארצות הברית כדי להמשיך את לימודיו בהנדסה תעשיתית. הצטיין שם, אך הפסיק השתלמותו כדי לחזור ארצה בגלל המלחמה שפרצה בה. במכתבו לאביו הוא כותב בין היתר:"..שקלתי בקור רוח וראיתי שאם אלך וארשם לסמסטר הבא לא יצא מזה כלום, כי אעזוב את הלימודים באמצע ואחזור! מספיקה מפלה קטנה מזו של הל"ה כדי שאעשה זאת. חבל על הכסף ועל הזמן! יש לי הרגשה עמוקה שאני הולך לעשות את הדבר הנכון ברגע הנכון. סוף סוף כל מה שהכנו בארץ מבחינה צבאית הכנו לימים טרופים אלה - לאו דווקא למלחמה פוליטית באנגלים כמו בשנת 1945 או משהו דומה לזה, אלא למלחמת קיום, מלחמה על הארץ בשעה זו. יהיה טוב אבא".

נשלח לקורס הטייסים בביקספילד (קליפורניה) והיה אחראי לקורס זה. במכתבו לאחותו הוא כותב בין היתר:"דבר אחד ברור לי והוא שיחזיק אותנו יפה- הלא זהו הגנרל "חוסר ברירה". אם נרצה ואם לא נרצה מוכרחים אנחנו להילחם ולהילחם יפה. ואינשללה, נצא מזה בנצחון- איך עוד אינני יודע".

בסיימו את הקורס נשלח לפאנאמה להעביר ארצה אוניה אשר בה היו מכוניות וזחל"מים. והמשימה בוצעה. בארץ נכנס לשירות חיל התעופה, פעל בתקופת "הפרימוסים" ומילא תפקידים חיוניים בהגישו עזרה לנקודות נצורות בנגב, בית אשל ונבטים. רב היה סיפוקו מעבודתו זו. היה גם טייס מקשר בין ניר עם ותל-אביב.

ביום מותו עסק בתצלומים טופוגרפיים מעל רביבים ואחרי כן נשלח להעביר נוסעים מהנגב. הוא לא הגיע אל מחוז חפצו ונורה מעל לוד בליל ל' בסיון תש"ח (7.7.48) והוא בן 22 במותו. ב-9.7.48 נקבר בנחלת יצחק. אחרי מותו הועלה לדרגת פקד-טייס.