קורות חיים
(שמו העברי היה רפאל שלום חי, על שם אבי אביו, הרב הראשי ליהודי תוניס ). בן יוסף (מראשוני הציונים , מיסד המרכז לתרבות צרפתית בירושלים) ורג'ינה. נולד ביום י"ב בסיון תרפ"ה בירושלים. למד בבית-הספר לבנים ואחרי מות אביו בתרצ"ז למד שנה בליציאון בפאריס, בסטיפנדיה של אשת ליאון בלום, ראש ממשלת צרפת בזמן ההוא. עם פרוץ מלחמת-העולם חזר הביתה ולמד בבית-הספר התיכון בבית-הכרם , ואחרי סיום בית-הספר-במחלקה למדעי-הרוח של האוניברסיטה העברית. שם למד ערבית וצרפתית וספרות וכן סוציולוגיה. הצטין בכל שנות לימודיו בשקידתו. בענותו האצילית לא התגנדר מעולם בידיעותיו. הגיע לבקיאות רבה בערבית הספרותית והמדוברת ובעניני הערבים בכלל. עבד במחלקה הערבית של הסוכנות ובש"י של ה"הגנה" בהתגייסו ב-1941 לחי"ש . ב-1944 עבר קורס מ"כ ופעל כמדריך, מאמן ומפקד.
עם פרוץ המהומות בסוף נובמבר 1947 הפסיק את לימודיו ועמד בקוי האש הראשונים. השתף כמ"כ ואף כמ"מ בפועל בקרבות וכנגד בסיסי האויב בכפר השילוח, שייך ג'ראח, קסטל ועוד. בינתים הכין את עבודת -הגמר בספרות ערבית, שלדעת מוריו הגיעה לרמת דיסטרציה לדוקטוראט, והסמך למדע-הרוח . בתקופת הקרבות סירב לעזוב את חבריו בקו-האש ולקבל תפקידים בעורף,שבו היה הצורך בידיעותיו. משנוסדה המשטרה הצבאית בירושלים נתמנה בה לשלישו של המפקד. בהפוגה א' היה קצין-קשר ליד קציני או"ם בליווי שיירות המזון שעלו לירושלים בדרך לטרון. גם בהפוגה ב' מילא תפקיד זה , וכשההתנדב מחוץ לתורו לשמש כמפקד השיירה הראשונה של מזון ונוסעים, שעמדה לעלות לירושלים ולהשתמש-בהסכמת קציני או"ם - בדרך לטרון על אף התנגדות הלגיון הערבי, הותקפה מכוניתו ליד תחנת-השאיבה שליד לטרון ושם נפל ביום י"ח באלול תש"ח. (22.9.1948). בו ביום הביא לו הדואר כתב-מינוי לשמש נציג משרד המיעוטים ברמלה. נקבר בנחלת-יצחק. אחרי נפלו הועלה לדרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.