מ"מ אלעזר-זאב ידידיה זלנפרוינד ז"ל

קורות חיים

בן גרשון-יהודה ומלכה. נולד בכ"א בשבט תר"ץ בירושלים. בהיותו בן 10 התייתם מאביו, ואמו נטלה עליה את עול הפרנסה (בית מסחר ומלאכה לאופטיקה), הבית וחינוך שני יתומיה. הוא השתדל לעזור לה בהשגחה על האח הקטן ושאיפתו היתה ללמוד את המקצוע לכשיגדל, כדי להקל את העול מעל אמו.

למד בבית-הספר הדתי "חורב" ובגיל 15 וחצי גמר בו את הקורס התיכוני. מילדותו הצטרף לחוג הנוער "עזרא" שליד בית-הספר. היה נאמן להשקפותיו הדתיות-לאומיות ונימוסיו וסגולותיו האישיות חיבבוהו על כל יודעיו. השפיע על חבריו, בני משפחות חרדיות מעולי גרמניה, להשתלב בחיי הנוער הארצישראלי לפיתוח כושרם הגופני וההגנתי תוך כדי שמירה על האופי הדתי במלואו, ולחייב אף את הבנות להצטרף לשורות ה"הגנה".

בדיונים ובבירורים בתנועתו ידע להסביר ולשכנע שהחובה למולדת מוטלת גם על הנוער הדתי ואת הקדושה צריך להכניס לתוך החיים ולא לבודדה מחוצה להם. תוך כדי לימוד שקדני, עזרה לאם ופעילות ציבורית בתנועתו, מצא שהות גם לפיתוח כושרו הגופני באיגוד-הספורט הדתי "אליצור", בו סיים קורס מדריכים והתחבב כמדריך וכחבר על חניכיו.

אחרי סיום בית-הספר התיכון שאף לצאת להכשרה בפלמ"ח ולהיות לחקלאי בקיבוץ דתי, אך הדבר נבצר ממנו בגלל גילו הצעיר ונסיבות משפחתיות ולפי שעה הסתפק בחיים קיבוציים אחרים: למד שנה בישיבה "קול תורה", כדי לספוג תורה ודעת ובהתאם להתקנת המוסד חי בפנימיה שלו.

בצורת החיים ב"ישיבה" לא מצא את השלמות הנכספת, אך כבחור נבון ידע להתפשר עם המציאות. שאף וקיוה לשכלל את צורת החינוך התורני בעתיד בהתאמה לצרכי הזמן.

אחרי צאתו מה"ישיבה" הצטרף לפלוגה הדתית של גדנ"ע ושימש בה כמדריך. סיים קורס ב"הגנה" ואם כי ראה בחינוך הצבאי טשטוש אפיו של האדם כיצור רוחני וגם חובת ההצדעה למפקד, שגם הוא אינו אלא בשר-ודם, לא היתה לפי רוחו, הבין את ההכרחיות שבדבר והשלים עמה.

למלחמת-השחרור התייצב בין הראשונים ובמשימות הקשות היה מסור לפקודיו ושוקד על טובתם. בהיותו עסוק יומיים בהצלת כלי הבית מדירתם שברחוב הסולל, שנחרבה בשעת פיצוץ בית "פלסטין פוסט", מצא שהות גם להשתדל למען שחרורו ההכרחי של אחד הטוראים בכיתתו. ביקש לעבור לגדוד של מבוגרים, אך בגלל הצלחתו בגדנ"ע עיכב אותו הפיקוד העליון בתפקיד זה.

עם צאת הבריטים התמסר לקרבות באזורים שונים של ירושלים וסביבתה, בשייך-ג'ראח ובההתקפה על כנסית נוטר-דם. הועלה לדרגת מ"מ, אך לא הספיק לקבל מחלקה לידו. היה במשמר בעמדת נוטר-דם ועמד מול התקפה קשה. אחר ההתקפה היה רעב והואיל והמטבח בנקודה ההיא לא היה כשר הלך לאכול בנקודה שברחוב הנסיכה מרי, שם היה המטבח כשר.

בדרך נפצע קשה מרסיסי פגז ואחרי כמה ימי יסורים קשים מת ב-15.6.1948. בו ביום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.