סמל ישראל טירקל ז"ל

קורות חיים

בן אברהם וחוה. נולד בשנת 1909 בעיר טרמבובלה בפולין. למד תחילה ב"חדר" ומשנגמרה מלחמת-העולם הראשונה נכנס לבית-ספר תיכוני בוארשה. גמר סמינר ממשלתי למורים והורה שנתים בבתי-הספר של "תרבות" עד עלייתו לארץ.

היה חבר "השומר הצעיר" ופעיל בארגוני נוער. בראשית תרצ"ו, מיד עם עלייתו, נתקבל כמורה בבית-הספר העממי בטבריה. מחוץ להוראה כללית בכיתות נמוכות הורה ציור ומלאכה. כעבור שנה קיבל על עצמו גם הוראת מקצועות הטבע ובפרט פיסיקה בכיתות הגבוהות. את רוב מכשירי-ההדגמה הדרושים צריך היה להתקין בעצמו. בינתים סיים קורס להשתלמות בחקלאות בבית-הספר "כדורי" ואחר-כך לימד את תלמידיו גם פרק בהלכות גינות-ירק. בפגרת שנת תרצ"ח נסע לפולין והעלה משם את ארוסתו. בימי מאורעות תרצ"ו הצטרף ל"הגנה", הגיע לדרגת מדריך ולידיו נמסרו הפיקוח על העמדות ביום וסידור השמירה בלילה. עם תחילת מלחמת-העולם השניה התגייס הוא ואשתו לצבא הבריטי. זמן-מה עסק גם בגיוס צעירים, כשהוחזר לשם כך לטבריה והצליח בעקירת ההשתמטות. תחילה שירת במסגרת הצבא הבריטי ואחר-כך בבריגדה העברית. השתתף במסע ארוך מצפון-אפריקה דרך איטליה וגרמניה להולנד. בשנת 1945-1944 עשה שם בעניני העליה הבלתי-לגלית של הפליטים ועסק גם בקרב הנוער בהדרכה ובהוראה. השתתף שם ביסוד בית-ספר עברי, בו הורה והטיף לציונות. בהשפעתו עלו רבים מחניכיו לארץ-ישראל. בסוף 1945 חזר לארץ. על-פי בקשתו הועבר לירושלים להוראה ב"מרכזיה", לימד את תלמידי כיתתו חשמלאות, שרברבות, מסגרות ונגרות. יסד שם גם מחלקה חדשה להוראת מלאכה בשם "בדק בית" ועיבד תכנית-לימודים מקצועית שאושרה על-ידי מחלקת החינוך של עירית ירושלים. בראשית מלחמת-השחרור נמנה עם מגיני ירושלים. פיקד על העמדות בשכונת מונטיפיורי החדשה. שימש בדרגת מפקד מחלקה. נפל ב-8.6.1948 בתלפיות. נהרג מפגיעת פגז. ב-10.9.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים. הניח אחריו אשה וילד. את מחלקת "בדק בית" אשר יסד קראו חבריו מורי "מרכזיה" על שמו של המנוח.