קורות חיים
בן אברהם ומרים. נולד ביום י"ז במנחם אב תרפ"ח בברלין, בירת גרמניה. נצר למשפחת אנשי תורה ודעת, שהוציאה כמה וכמה אנשי מדע ידועי שם. אביו אשר היה רב ומורה בגרמניה ומחבר ספר "מלכות שדי", עלה ארצה בשנת 1923 ויסד בה את הקבוצה הדתית הראשונה. נאלץ לשוב לחוץ לארץ וחזר שנית בפברואר 1932, הפעם עם אשתו ובנו יוסף- חיים, בן שלוש וחצי, והתיישב בירושלים. מאחר ששכל את בנו בכורו נותר יוסף חיים בן יחיד להוריו. כבן שש החל יוסף חיים ללמוד בבית הספר "גאולה" ובשנת תש"ז כשסיים את לימודיו בבית המדרש למורים "מזרחי", מוכשר מאוד ומתמסר ללימודיו, עורר תשומת לב מוריו ובעצמו החל להורות בבית הספר לדוגמה שעל יד בית המדרש. במסירות ובהצלחה מרובה מילא את תפקידו וראה בחינוך ובהוראה ייעוד נעלה.
לרגל מלחמת השחרור הפסיק את עבודתו והתנדב לעבור לעיר העתיקה המנותק ולהרביץ שם תורה לילדים. "ההוראה היא גם חזית מלחמה על קיומו של עם"- היה אומר- "ועלי ללחום גם בחזית זו". ביום לימד את הנערים ובלילה ניצב עם נשקו בעמדות מגן. כשסיים שירותו בעיר העתיקה התנדב להגנה על ירושלים אשר מחוץ לחומה ובשבועות חיו האחרונים נמצא בעמדותיה הקדמיות, מול שער דמשק, הנתונות באש יומם ולילה. ביום 12.7.1948 בדרכו מהחופשה הקצרה, אחרי ביקור בבית הוריו, על אף הפגזה כבדה- אץ לעמדה, לבל ייעדר מתפקידו, ונפגע מרסיס פגז. בו בלילה מת מפצעיו. היה קבור בשייך באדר.
ב- 10.9.1950 הועבר למנוחת עולמים להר הרצל בירושלים.