קורות חיים
בן מרדכי ורגינה. נולד ב-15 בפברואר 1925 בעיר פלובדיב שבבולגריה. בן 18 גמר את הקולג' הצרפתי שבעיר והמשיך בפעולתו הציונית, בה החל עוד בהיותו נער.
בשנות הכיבוש הנאצי קיים אסיפות והצליח יחד עם חבריו לשמור על גחלת האהבה לארץ והכמיהה לעליה. שאיפה זו מצאה את ביטויה בשיריו שכתב בבולגרית ובציוריו. עם תום המלחמה יצאו שני הבנים של המשפחה, בזה אחר זה, לארץ. אברהם הגיע לחופיה ב-10 באוקטובר 1944, נכלא במחנה עתלית ובצאתו משם השתקע בחיפה והחל ללמוד בטכניון העברי. בעמל ותלאות עלו לו לימודיו אלה, אך התגבר על הכל וביום גיוסו כבר היה קרוב לקבלת תואר מהנדס.
עשה מאמצים רבים להעלות את הוריו לארץ, אך בהגיע הבשורה שאמנם הותר להם לצאת מבולגריה, קיבל את הידיעה על מות אביו. אמו עלתה אל בניה והספיקה עוד להיפגש שלוש פעמים עם בנה הבכור, שנפל בנגב ביום 4 בינואר 1949.
עד צאתו לנגב השתתף אברהם במערכה על ירושלים ולטרון והגיע לדרגת סמל. האסון בנגב אירע דרומית לרפיח, בשעה שסייר יחד עם מפקדו בכביש ועלה על מוקש. נקבר בחלוצה. ב-20.7.1949 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.