קורות חיים
בן יצחק (איסצ'קה) ורגה, מחלוצי העליה השלישית. נולד ביום 7.11.1930 בתל-אביב. גדל בשכונת הפועלים בבית-הכרם. שם הקימו הוריו משק-עזר קטן. מנעוריו אהב את עבודת האדמה. עבד בגינה וטיפל בעופות, וגם נמשך מאד למלאכה עדינה. ניחן בתבונת-כפים, וחבריו מספרים על אפידיאסקופ אשר בנה בשביל כיתתו בבית-הספר, כאשר היה בו צורך ולא יכלו לרכשו. למד בבית-הספר העממי והתיכון בבית-הכרם והמשיך בבית-הספר המקצועי "עמל" בירושלים. שם למד מסגרות.
ב"הגנה" התמחה כנשק. בתקופת-לימודיו זו הקדיש את שעות הפנאי לעבודת הגן, ולעתים שהה בו עד חשכה. הספיק להתקין מדרגות מושלמות לתפארת. היה חבר ב"המחנות העולים" ואחרי הפירוד - ב"התנועה המאוחדת", ומדריך בשתיהן, מן המוכשרים ביותר.
עם תום לימודיו יצא להכשרה מגויסת לכפר-בלום (השתייך לגרעין שהתישב אחרי-כן בצרעה). נער עדין ובעל נפש רגישה. "באופן הרמוני מיזג באפיו תכונות הנדירות באקלימו החברתי של המשטר הקיים: העדר מרירות, הרגל להביא בחשבון את הזולת ובפשטות לבוא לעזרתו, נכונות תמיד להיחלץ לכל פעולה נחוצה, יחד עם עמידה גאה ואמיצה על הכבוד" (מדברי מורתו איטה פקטורית-אייג). עם זאת מחונן היה בתבונת-כפים והשכיל מנעוריו להתקין כל מיני מכשירי-עזר שעמדו לו ולחבריו בעבודתם; אך בעיקר הצטיין בשקידתו ובשקט הנפשי. שליו טהור-לב ותמים, ואף הנשק - טהור היה בידיו. היה חבר פלמ"ח.
עם פרוץ הקרבות נשלח למטה הגדוד השלישי באילת השחר כנשק. נהרג ביום 11.3.1948 בדרך לחולתא, בשעה שפירק מוקש גדול. נקבר באילת-השחר. הועבר לנחלת יצחק ב-21.9.1949.
בדברי הספד לזכרו נכתב בין היתר:"... רצוני רק שתדעי אם שכולה, כי כל יודעיו של בנך היו ידידיו, חביב היה, ליבו פתוח לקראת העולם ולב כולם היה פתוח לקראתו... ברבות הימים, עת אפר השכחה יכסה במקצת על שלהבת כאבך הצורב, ושאבת תנחומים מעט ברעיון כי כל מכירי בנך אבלים מאוד לזכרו ויזכרוהו זכור והיטב".