טוראי יוסף אריה בכרך ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ורכה. נולד ביום ה' באייר תרע"ט (4.5.1919) בהמבורג, גרמניה. בן לאחת המשפחות המיוחסות בקהילת המבורג. בגיל 12 נתיתם מאביו והוא נאלץ לעזור לאמו בפרנסת הבית. למד בבית-ספר "תלמוד-תורה" (שהיה בית-ספר עממי ותיכוני כאחד) והצטיין בלימודים. התחיל ללמוד רפואה באוניברסיטה ב- 1939, ובה בשנה שם פעמיו ארצה. הצטרף לקיבוץ "חפץ חיים" של "פועלי אגודת ישראל" ובד בבד עם עבודתו המפרכת המשיך בלימודיו. תחילה היה רפתן, אחר-כך מזכיר-חוץ של הקיבוץ. בשנת 1946 נשא לאשה את לאה אלבק, בתו של הפרופ' אלבק מירושלים. יוסף מחליט להתמסר ללימודי האגרונומיה ובעיקר למצוא פיתרון לבעיות המשק החקלאי החרדי. הוא עבר ירושלימה, לאוניברסיטה העברית, לאחר שמצא פתרון לשאלת החליבה בשבת על-ידי מכונות-חליבה אוטומטיות, בעזרתם ובהסכמתם של גדולי התורה בארץ ובעזרת אנשי מדע שונים. "...המדע והטכניקה מסייעים לנו לקיים את כל מצוות התורה..." זאת התחיל להוכיח בהמצאת פתרון לחליבה בשבת, ושם למטרת חייו למצוא פתרון והשלמה בין התורה והעבודה ולהיעזר בעבודה במדע המדויק והחדיש.

עם פרוץ מלחמת-השחרור והתחלת המצור על ירושלים הצטרף לצבא ההגנה לישראל ושירת כחובש גדודי. נפל ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948) בהיפצעו פצעי-מות מרסיס של פגז בשעת מילוי תפקידו. היה קבור בשייך באדר א' והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות של הפרושים בירושלים. הניח אחריו אשה ושני ילדים. הבן השני נולד חודש ימים אחרי נפילתו ונקרא על שמו.