קורות חיים
בן יצחק ודבורה. נולד ב-21.8.1908 בפילדלפיה שבארצות-הברית.
בהתקפה על ירושלים העתיקה, שעתיים לפני הפוגה ב', נפל יוסף בקרב. היה קבור בשייך באדר א', וביום כ"ח באלול תש"י (10.9.50) הועבר להר-הרצל.
גווייתו, שרוסקה מהתפוצצות פגז אויב, נמצאה ליד המרגמה שהפעיל.
בשנת 1947 התדפק על דלת משרדי "הליגה לשחרור לאומי" בארצות-הברית צעיר יפה-תואר, צנום, גבה-קומה ושחום-עור. בביטחה ובמשפטים קצרים סיפר לאיש-שיחו את קורות חייו ואת המניעים שהביאוהו למשרד זה: "נולדתי בפילדלפיה וגדלתי בלוס אנג'לס. בימי מלחמת העולם הייתי חמש שנים חייל בדיוויזיה אמריקנית, שפעלה במזרח הרחוק. לחמתי ביפן ובמקומות אחרים. בסוף מלחמת העולם הועברתי מחיל הרגלים, ושימשתי סמל ראשון במחלקת המודיעין. אחרי המלחמה חזרתי לעבוד בחנותי אשר בקליפורניה. שמעתי על מלחמת הארגון הצבאי הלאומי. עד עתה לחמתי למען עמים אחרים, עכשיו אני רוצה להילחם לחרות עמי. אני לרשותכם". זה היה ג'ו.
מאותו יום ואילך הקדיש את כל זמנו ומרצו לעבודה באצ"ל. הוא סגר את חנותו, והיה לאחד מראשוני המלחים של "אלטלנה". תחילה עסק בשמירה על האניה, בקניית חלקים ובעזרה לתיקונה. אחר כך נפרד מאמו ומארוסתו ויצא לפאריס.
שם בא בקשרים עם אנשי ה"מאקי", ובעזרתם קנה נשק, ארז אותו ודאג להעברתו לארץ. במילוי תפקיד זה נתפס על-ידי שלטונות צרפת והושם בכלא לזמן קצר. עם שחרורו הספיק לעלות על סיפון "אלטלנה", לפני שהפליגה אל חופי המולדת. בשעת הנסיעה נתמנה כמפקד המשטרה הצבאית, והוא שקד על שמירת הסדר והמשמעת.
יריות "התותח הקדוש" על האניה, שברו את רוחו. מלא מרירות ואכזבה בילה ימים מספר בתל-אביב, ואחר כך עלה ירושלימה כדי להצטרף ליחידות אצ"ל שם. תחילה שימש כמפקד במחלקת המודיעין, אולם כאשר נעשו ההכנות לפריצת המצור על ירושלים העתיקה, ביקש שיספחוהו ליחידות הקרביות.