קורות חיים
בן יהודית ואליהו. נולד בירושלים ביום א' בתמוז תרפ"ט (9.7.1929), הבכור מבין תשעה אחים ואחיות. יחזקאל למד בבית- הספר תלמוד תורה והיה בן מסור להוריו ולמשפחתו. היה עליו להירתם בעול העבודה מיד עם סיימו את בית הספר היסודי. היה נער רציני ונבון מאוד.
בגיל 15 התגייס לאצ"ל, שם הוטלו עליו משימות שונות אשר בוצעו על ידו בשקט וביעילות. תחילה שירת בחיל התעמולה, אך עז היה חפצו להשתתף דווקא בפעולות קרב, הוא טען כי הגיל אינו קובע וכי הוא יהיה "בסדר" בקרב, על אף גילו הצעיר. ואמנם, כבר בפעולה הקרבית הראשונה מילא את תפקידו כוותיק ומנוסה, ומאז שיתפו אותו יותר ויותר בפעולות.
בחנוכה תש"ח, נאלץ יחזקאל לעזוב את בית הוריו ולרדת למחתרת מחשש שהמשטרה הבריטית תעלה על עקבותיו. הוא עבר לתל אביב, וגם להוריו ולמשפחתו לא מסר את כתובתו ועמד עמם בקשר באמצעות מכתבים דרך מכר. תקופת חייו האחרונה היתה מוקדשת כולה לעבודה באצ"ל: טיפל בנשק, עסק בהעברתו ממקום למקום, עמד בעמדות ההגנה בגבולות תל-אביב, יצא לסיורים ולפעולות הטרדה בשטחי אויב והשתתף בקרבות השחרור.
ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) במהלך הקרב לשחרור העיר רמלה, כחצי שעה לפני כניסת ההפוגה הראשונה, נחלץ יחזקאל לחלץ חבר פצוע. תוך כדי ניסיון החילוץ פגע בו כדור של צלף והרגו. בקרב זה נפלו 51 לוחמי אצ"ל. 25 מהנופלים הוכרזו כנעדרים ויחזקאל בתוכם.
סבל רב עבר על ההורים ובני המשפחה, ורק כעבור 4 שנים נמצאו עצמות הנעדרים, ביניהם עצמותיו של יחזקאל, והם הובאו למנוחות בשנת 1952 בקבר אחים בקרית שאול.
אנדרטה הוקמה בעיר רמלה לזכרם של 51 לוחמי האצ"ל אשר נפלו במערכה על העיר.