קורות חיים
ביום כ"ה בטבת תש"ח יצא נסים בחברת 4 חיילי אצ"ל להטיל פצצת-חבית על שער יפו, היה זה אחד השלבים בנסיון לפרוץ את המצור על ירושלים העתיקה ולהחיש תגבורת לכוחות הנצורים.
הפעולה, בה נהרגו 24 ערבים ו-ו2 נפצעו קשה, בוצעה בהצלחה, אולם בדרך חזרה בהטילם פצצה שניה על בית-קפה ערבי, אשר שימש מרכז לכנופיות ערב, התפוצצה זו בסמוך למכונית והדף האויר העיף אותה לעבר גדר בית הקברות המוסלמי הסמוך. הבחורים קפצו מהמכונית וניסו להימלט דרך בית הקברות אל האיזור היהודי, אך הותקפו באש על ידי חיילים ושוטרים בריטיים.
מפקד הפעולה שמעון לוי וכן אפרים לוי נפלו במקום, נסים נפצע ונשבה. הובא לבית החולים הממשלתי ונמסר לטיפולם של רופא ואחיות ערביים, אולם תחת לטפל בפצוע ולהשיבו לאיתנו, רצחוהו הללו בדם קר. ממקור אנגלי נמסר כי לעיני הרופא הערבי נטלה אחת האחיות "הרחמניות" מטיל ברזל והלמה על ראשו של נסים.
איש אצ"ל בכל נימי נפשו היה נסים. יליד ירושלים, מנעוריו בבית הוריו קיבל חינוך מסורתי ובהיותו בן ארבע-עשרה השתתף במקהלת "שירת ישראל". אחרי שהשתייך פרק זמן קצר לבית"ר, עבר לברית החשמונאים. הוא נהג גם לבקר במועדון ''מכבי" ולעסוק שם בספורט.
עם הצטרפו לשורות אצ"ל הקדיש את כל מרצו וזמנו לעבודת התעמולה והגיוס. כאשר הבולשת הבריטית החלה רודפת אותו, יצא את ירושלים ועבר למחוז הדרום. כאן הגביר את פעילותו והשתתף בקרבות רבים. בהפסקות שבין פעולה לפעולה, עסק בהדרכה ובעבודות ארגוניות.
עם פרוץ המלחמה בערבים שב לירושלים עירו, והשתתף בפעולות הגנה ועונשין נגד הפורעים הערביים.
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.