לאה בכרך ז"ל

קורות חיים

בת חוה ושבתאי-אברהם. נולדה בשנת 1906 בירושלים למשפחה ותיקה מ"היישוב הישן" בארץ-ישראל. ילדותה עברה עליה בבתי ויטנברג. היא למדה בבית-הספר לבנות על-שם אוולינה דה-רוטשילד.

לאחר סיום לימודיה עבדה כפקידה במשרדי המזכירות הראשית של ממשלת המנדט, בשירותם של פקידים בכירים כנורוק ואדווין סמואל, ואפילו הגיעה למשרה הרמה של מזכירה פרטית למזכיר הראשי. אמהות ב"יישוב הישן" היו משחרות לפתחה כדי לסדר את בנותיהן בעבודה, ולאה נענתה להן. היא גם הדריכה את הפקידות היהודיות הצעירות בצעדיהן הראשונים, ואלה ראו בה אחות בכורה.

את שירותה ניצלה גם לטובת יהודים רבים, שביקשו לעלות לארץ-ישראל, והשיגה להם אשרות עלייה. לאה היתה גאה ביהדותה, ולאחר "השבת השחורה" לא בירכה לשלום את הפקידים הבכירים ביותר. היא היתה בת מסורה למשפחתה, וטיפלה בילדי אחותה שהתייתמו מאביהם.

לאה נהרגה ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), בשעה שאצ"ל תקף את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ, ששכנו באגפו הדרומי של מלון "המלך דוד" בירושלים, שהיה למבצר בריטי מהשמורים ביותר בארץ.

חוליה של אצ"ל החדירה שבעה כדי חלב מלאים חומר-נפץ לקפה "ריג'נט", ששכן מתחת לאגף המשרדים. למרות האזהרות הטלפוניות, שמסר האצ"ל 30 דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון פלסטיין פוסט ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, האגף לא פונה, ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים, בהם לאה, ורבים נפצעו. בהרוגים ובפצועים היו רבים מראשי השלטון הבריטי בארץ.

היא הובאה למנוחות בבית-העלמין בהר הזיתים. הניחה הורים שני אחים ושתי אחיות.

רשימות לזכרה התפרסמו בעיתונים "דבר" ו"הארץ".