בניהו ביטון ז"ל

קורות חיים

בניהו, בנם של איטל ואליהו, נולד ביום י"ד בכסלו תשס"א (11.12.2000) בירושלים. אח לאסף, נדב, נופר, נועה, יעל-פאני ואביגיל.

בניהו, החמישי מבין שבעה ילדים היה ילד מלא בקסם אישי, עטוף באהבה של אחיו ואחיותיו. הוא גדל בירושלים במשפחה חמה ומגוונת מבחינה דתית ותרבותית, שבה זרמים שונים של מסורת משתלבים אלה באלה - דתיים וחילונים, מזרח ומערב.

מגיל צעיר היה מוזיקלי מאוד ולמד לנגן על כלים רבים, בהם גיטרה קלאסית וחשמלית, קלידים, פאנטם (כלי הקשה), חליל צד, סאז (כלי מיתר), ועוד שלל כלים. הוא אהב מאוד לשיר ולנגן וגם כשבגר לקח עימו את הגיטרה לכל מקום. אחותו, נועה סיפרה כי הוא כתב, הלחין ושר כבר מאז שהיה ילד, "היינו מנגנים ביחד בכל רגע פנוי, מייצרים לעצמנו עולם קסום של צלילים וקולות של שני אחים הקשורים בנפשם. אלו הרגעים שאני הכי מתגעגעת אליהם". ארבע אחיותיו סיפרו שהיה בחור גדול וחזק עם נפש רגישה של אומן, ה"בטן הרכה" של המשפחה. הן קראו לו בחיבה "רוק סטאר" והיו גאות בו מאוד.

בניהו התחנך בירושלים ולמד בבתי ספר בעיר. היה נער נבון שהשתלב בכל מקום ובכל מסגרת שהגיע אליה, התחבר לעומק הנפש של כל מי שפגש והיה חבר אמת, אהוב וקשוב לכל סובביו.

כשהתגייס לצבא שירת ביחידת "אגוז", עשה חיל בתפקידו והיה אהוב על מפקדיו ועמיתיו. גם לשם לקח את הגיטרה שלו, המשיך לנגן מוזיקה שאהב או שיצר בעצמו.

בניהו שאף להיות מוזיקאי מקצועי בעתיד ולהשאיר את חותמו בעולם. עם שחרורו מהצבא בקיץ 2023 נרשם ללימודי מוזיקה, ובמקביל הצטרף לעסק הפרחים המשפחתי.

בניהו חי את חייו בשמחה מתמדת. הוא קידש את ערך השמחה וידע להביא אותו לידי ביטוי בחיי היום-יום, תמיד חייך ותמך במי שנזקק לעזרה, קטנה כגדולה, מעולם לא שפט אף אדם וראה את כל מי שמולו בעין טובה. פעמים רבות ביקר חיילים פצועים בבתי חולים ושימח אותם בשירתו ובנגינתו. כתבה אחותו, נועה: ״בניהו ידע לגעת בעומק של כל אדם שמולו ולדבר אל נפשו הפנימית, לא משנה מהיכן הוא בא, מה הוא עבר, ובאיזה צד הוא במפה הפוליטית או הדתית. כל דבר חיצוני שכזה לא הפריע לבניהו להתבונן בעיניים של כל אדם ולהתחבר אליו באמת, באופן פשוט ועמוק, להעניק לו חיבוק, חיוך ואהבה. כך, בדרכו הטהורה, חיבר בין כל קצוות הקשת של החברה הישראלית, ממגנט אליו אנשים שבאו להידבק בצחוקו העמוק ובקולו העוצמתי״.

בזמנו הפנוי יצא לטיולים עם חבריו, בילה בקמפינג, שר וניגן בגיטרה שנשא עימו. הוא נהנה לצאת להופעות ולמסיבות ונהג להאזין למגוון מוזיקלי רחב. אהב במיוחד שירים של אביתר בנאי.

ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסע עם חבריו מאור גרציאני ויונתן סמרנו, לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם לפנות בוקר הם רקדו ונהנו עם כ-3,000 חוגגים.

לאחר שעות ספורות, ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחל הירי נמלטו בניהו ושני חבריו ממתחם הפסטיבל והצליחו להגיע ברכבם לכניסה לקיבוץ בארי. שם נתקלו במחבלים שירו עליהם מטווח קצר. בניהו ושני חבריו, מאור ויונתן, נרצחו במקום. גופתו של יונתן נחטפה לעזה.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו רבים מהם לעזה.

בניהו ביטון נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושתיים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בירושלים- גבעת שאול. הותיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "השמחה, הניגון וקירוב הלבבות שחיבר את כולנו, תעמוד לו לעולם".

אחותו, יעל-פאני, כתבה: "הוא גם היה האח הגדול וגם החבר הכי טוב שלי. הוא היה אמור להיות העמוד התומך שלי בחיים. היו לנו תוכניות, ועכשיו אין".

אחותו, נועה, כתבה: "בניהו שלנו, מוזיקאי בתחילת דרכו שנשמתו הגבוהה עוברת דרך השירה והניגון שלו. היה אדם רחב לב, קיבל כל אדם באשר הוא, אהב את החיים, קירב וחיבר בין אנשים, אדם קורע מצחוק, חם, מחבק ואהוב על כולם. אנחנו מתגעגעים אליך כל כך, חסרונך חי וקיים בכל. אתה האור שלנו, אתה אהבת חיינו. כואבים ומבקשים סליחה שככה עזבת את העולם שאהבת כל כך. בטוחים שאתה שר ורוקד שם למעלה משגיח עלינו ואיתנו בלב ובנשמה".

חברו יוחאי, כתב: "בניהו, היית ותמיד תישאר האור שלי בחיים, לימדת אותי מהי אהבה ללא תנאי, חברות, שמחה אמיתית עומק וחיבור. בכל יום שעובר אני מתגעגע אליך יותר. אחי, לא מצליח לעכל שאתה לא כאן יותר. אתה היית הכול בשבילי... אני בטוח ששם טוב לך ושאתה שר, מנגן ורוקד לכל המלאכים ולה' ומשמח את כל העולמות העליונים. מעולם לא דמיינתי שככה זה ייגמר, חשבתי שנזדקן ביחד... תמיד אמרתי לך שאם יהיה לי ילד אני רוצה שיהיה בול כמוך - בניהו קטן. אני לעולם לא אשכח אותך ואני מבטיח שאם יהיה לי ילד אקרא לו על שמך... אני מבטיח שאני אחיה ואשמח ואקדש את החיים לזכרך ולכבודך. אתה יקר לי מכול".

לעילוי נשמת בניהו התקיים אירוע הכנסת ספר תורה בבית כנסת בירושלים.

כחלק מפרויקט "נצח" המעניק קול, במה והמשכיות למוזיקה ולאומנות שייצרו הנרצחים והנופלים במלחמה, בחודש מאי 2024 יצא לאור השיר ''לעמוד זקוף לחיים'' אשר הופק מתוך אחד מעשרות הסרטונים שהותיר אחריו בניהו, ובהם צילם את עצמו שר חומרים שכתב והלחין. כתבה אחותו נועה: "לעבוד עם החברים של פרויקט 'נצח' באולפן ולהוציא לאור את השירים של בניהו, מעניק לי תחושה של עוד מעט מהרגעים היפים שלנו ביחד, כשהיינו מנגנים, שרים ויוצרים מוזיקה. בחייו ובמותו עמד זקוף לחיים״.