קורות חיים
נסים, בן חנה ויעקב נולד בא' באב תש"ח (6.8.48) בירושלים. כבר מילדותו המוקדמת ניכרה סקרנותו הרבה לכל הסובב אותו סקרנות שמעולם לא ידעה שובעה.
את בי"ס היסודי "אליאנס" סיים בהצטיינות, ולאחר שנתיים של לימודים בגמנסיה "כרמיה" - החליט כי שנתיים נוספות הן בזבוז זמן" הוא עזב את ביה"ס ובכוחות עצמו התכונן לבחינות הבגרות ועמד בהן בהצלחה. רמת ידיעותיו היתה גבוהה לאין ערוך מן הממוצע, ונבעה מהתעמקותו הרבה בספרים בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה. גם גילה כשרונו במלאכת כפיים - עת בנה מכשירים אלקטרוניים עדינים ומורכבים.
בד בבד עבד נסים בשעות היום בתפקידים שדרשו גם יכולת גופנית וגם ידע והבנה. כמו כן הרבה לעסוק בספורט על מנת לפתח ולחשל את גופו שבבוא העת יוכל לעמוד בכל משימה שתדרש ממנו.
נסים ניחן באהבה עזה לארץ ישראל, גם משום שספג זאת בבית ובכל עת של ויכוח הגן בלהט על עמדותיו שהיו מוצקות וברורות - שארץ זו היא נחלתנו הבלעדית כיהודים, היא נקנתה בדם, אמר תמיד, ואם לא יהיה מנוס, הוא יהיה מוכן אף למסור נפשו עליה - ובעתיד יחנך את ילדיו גם לכך - והוכחה עמידתו זו במבחן בסוף דרכו... אזנו היתה קשובה לכל, ורגישותו - רבה.
יושרו וטוב ליבו שבו את לב כולם, ומשפט המוטו שלו היה תמיד כי "מאושר, מסוגל להיות רק אדם שלם, ואדם שלם הוא זה שיכולתו להעניק ללא גבול...". לא רק נאה דרש - אף נאה קיים, ומעידים על כך הסיפורים הרבים מפי אלו שהכירוהו - על גילויים של מסירות נפש - בעת הצורך ולכל מי שנזקק. במשפחתו שימש דמות למופת לאחיו הקטנים, היה גם אב וגם חבר. גם לאמו האלמנה שימש משענת מוצקה.
נסים גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. לאחר הטירונות סיים קורס צניחה והוסמך לענוד כנפי צנחן. אחרי כן סיים בהצלחה קורס מפקדי כתות וקורס מש"קי מקלעים. בזכות הצטיינותו כמפקד כתה נשלח לקורס קצינים ולאחר שסיים אותו בהצטיינות והוענקה לו דרגת קצונה שב לשרת ביחידה של חיל הצנחנים כמפקד מחלקה.
הוא השתתף בקרבות מלחמת ההתשה ובפעולות הצנחנים והוענק לו "אות השירות המבצעי" כעבור זמן הועלה לדרגת סגן. נסים היה מפקד מעולה שביצע בשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו ושימש דוגמא אישית לפיקודיו. הוא היה בעל כושר גופני מעולה והצליח לשלב את יכולתו הפיזית עם הבנה ומקוריות של מפקד רב תושיה.
במחצית אוקטובר 1970 שוחרר נסים מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של הצנחנים. לאחר השחרור עמד להתחיל בלימודים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אך בשל פטירת אביו, נאלץ לצאת לעבודה ולשאת בעול הדאגה לפרנסת המשפחה.
הוא התקבל לעבודה כקצין בטחון בחברת "אל-על" - עבודה שמצא בה סיפוק רב משום שיכול היה לשלב את האתגר והעניין שבמקצוע עם סיורים וטיולים במקומות חדשים ומעניינים.
אחרי שנה וחצי של עבודה מאומצת יצא יחד עם חברתו לסיור ממושך בארה"ב. במשך שלושה חודשים תרו את היבשת לאורכה ולרחבה והתוודעו לאורח החיים המיוחד לתושבי ארה"ב. נסים בחן שיטות עבודה ודרכי פעולה של קבלני בניין וחברות בנייה.
לאחר שובו ארצה הקים חברה בשם "בומרנג" של בניה ושיפוצים, ההתחלה היתה צנועה וחסרת יומרות אך נסים התגלה כאדם בעל נסיון וכישורים, הן בתחום הבניה והן בהפעלתם/העסקתם של עובדים, שנתנו בו את מלוא אמונם והוכיחו מסירות רבה לעבודה. ניכר היה בעליל שצפוי לחברה עתיד מבטיח - היא החלה לקבל פרוייקטים גדולים לביצוע - ומה שהספיקה, היה לשביעות רצונם של הלקוחות. או-אז החליט נסים לשוב לספסל הלימודים להשתלם בכלכלה ומשפטים גם על מנת להסתייע בידע לצורך קידום עסקיו, אז גם עמד לשאת לאשה את חברתו מזה שש שנים.
היה זה סיפור אהבה מופלא ומיוחד במינו, בינו לבין חברתו - מרים. תמיד היו כאחד כשהזכירו את שמו - נלווה שמה בנשימה אחת, ולהיפך. הקשר ביניהם היה כה חם ועמוק עד כי לא הוצרכו כלל במלים כדי להגיע להסכמה גמורה.
הם העניקו זה לזו את כל עצמיותם ונבנו זה מזו ותמיד טען נסים כי "האהבה היא עבודה אינסופית של בניה, ואם לא נשקיע בה - היא פשוט תדעך" ואכן התעצמה אש אהבתם ככל שחלפו השנים והיתה בשיאה עת החליטו לבוא בברית הנישואין, אך נפילתו בקרב מנעה את הגשמת תכניותיו וקטעה את מהלך חייו וחלומותיו של אדם צעיר וברוך כשרונות ותקוות אין קץ - שידע גם לחיות כל רגע ורגע מחייו וגם העניק, למרבה הפלא, לנותרים אחריו כוח להתגבר ולהמשיך הלאה.
במלחמת יום הכיפורים השתתף נסים עם יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני, הם סיימו את משימתם, אך אז התנדב, עם חיילים נוספים מפלוגת הצנחנים בה שירת, לתקוף מתחם מבוצר של האויב על מנת לחלץ שני טנקים ונגמ"ש שנפגעו והיו נתונים לאש האויב - באזור "מחנות אבו-סולטאן" בגדה המערבית של תעלת סואץ.
תוך כדי תנועה לכבוש היעד נפגע הנגמ"ש שלו, ולאחר שחלץ את עצמו בהיותו פצוע, נורה ונהרג מאש מנשק קל - בכ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.73).
הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הר הרצל בירושלים, הותיר אחריו אם, שתי אחיות ואח.
לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הבטחון: "נסים ז"ל שרת כקצין מילואים בחיל רגלים, הוא היה בוגר קורס קציני חיל הרגלים, נסים הוגדר כקצין בעל יכולת, ממושמע, הגון, נוח לעבודה ואהוב על הכל".