קורות חיים
ביום הולדתו העשרים ושלושה נפל משה, כשיצא עם חבריו לכבוש את חוליקאת. כמעשהו יום-יום, נטל את נשקו והלך לגרש את הפולש המצרי מעל אדמת המולדת-ועם זה לנקום את נקמת דם אביו שנרצח ע"י הערבים-ובקרב זה נתן את חייו.
משה היה יליד ירושלים העתיקה, וכבן שנה היה כאשר פורעים ערביים פרצו אל ביתם בשנת תרפ"ז ורצחו את אביו. אחיו הצעיר נולד כבר אחרי מות האב. עד גיל שבע-עשרה קיבל חינוך תורני בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ-חיים". כשהתחיל לעבוד נשאר רק שלוש שנים בירושלים, ואח"כ יצא לתל-אביב. כאן הצטרף לאצ"ל, ואחרי תקופת טירונות התחיל להשתתף בפעולות שונות.
עוז-רוחו, התלהבותו ומרירותו כלפי רוצחי אביו, באו לביטויים המלא עם פרוץ המלחמה בערבים. בעמדות המסוכנות ביותר בחר לפעול, ובהן הוכיח כי הוא לוחם למופת.
כאשר הוקם צבא ישראל התגייס לשורותיו והוצב לחטיבת "גבעתי". לכל מבצע מסוכן, לכל פעולת-קומאנדו התנדב. בגבורה לחם במסגרת "שועלי שמשון" בקרבות הדרום והנגב, עד שנפל חלל.