קורות חיים
בנם של עליזה גאולה ומשה משיח כהן. נולד ביום י' באייר תשנ"ד (21.4.1994) בבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים. ילד רביעי מתוך תשעה אחים ואחיות.
אברהם יוחאי (שרבים כינו אותו בשמו השני, יוחאי) גדל בירושלים ולמד במוסדות החינוך החרדי בירושלים. התחנך בגן תלמוד תורה בשכונת רמת אשכול ולמד שמונה שנים בתלמוד תורה "סנהדרין". המשיך את לימודיו בישיבה התיכונית של הרב יצחק כהן, רבה של שכונת שמואל הנביא. היה תלמיד מצטיין, חכם וחרוץ, שזכה להערכה רבה ממוריו ומרבניו. אהב את לימודי התורה והגמרא. עסק בתכנים הנלמדים ביסודיות ומתוך התעמקות, והגה בהם יומם ולילה. קיבל תעודות הצטיינות על הישגיו הטובים בלימודים ובחידונים ועל בקיאות במשניות. ידע לשלב בין לימוד התורה לבין משחקים ופעילות ספורטיבית, והצליח בכל עיסוקיו.
היה ילד ונער חייכן ונעים הליכות, שכולם רצו לשהות במחיצתו וליהנות מחברתו. בכל מקום שאליו הגיע, השתלב במהירות, התחבב על כולם ואסף חברים רבים. ניחן ברגישות רבה לזולת וביכולת נתינה עצומה, מכל הלב, לכל אדם, מקרוב ועד רחוק. עזר לסובבים אותו והשקיע בהם מזמנו ומרצו, מבלי לצפות לתמורה. אדם של תורה וחסד, שהמשפט שלאורו פעל, ואותו הזכיר וכתב, היה: "תן כדי לתת ולא בכדי לקבל".
עם סיום לימודיו בישיבה התגייס יוחאי לצה"ל ושובץ בחיל ההנדסה הקרבית. השתלב בהצלחה במסגרת הצבאית והפך במהרה לאחד החיילים הבולטים בצוות. ניחן במוטיבציה גבוהה ובנכונות להתמודד עם כל אתגר ומכשול שעמדו בדרכו. מפקדיו סיפרו שהיה לוחם מצוין ואהוב על חבריו.
סיים את ההכשרה המתקדמת של החיל, ביולי 2013, כחניך מצטיין של מחלקה 1, פלוגה 603, וצוין כי היה "מוביל ופורץ דרך". דיבר בגאווה על ההזדמנות שניתנה לו להגן על המדינה ולתרום לביטחונה, וראה בשירותו הצבאי שליחות. גם בשנותיו בצבא גילה תמיד נכונות לעזור לחבריו לצוות ולהושיט להם יד בעת צרה.
במהלך שירותו הצבאי, בקיץ 2014, לאחר שמחבלים רצחו שלושה צעירים בשומרון, התגבר ירי רקטות מרצועת עזה לדרום מדינת ישראל. בעקבות זאת הכריזה ישראל על מבצע "צוק איתן" נגד מבצעי הירי, ארגון הטרור חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועה. במסגרת הפעילות הקרקעית במבצע ניתנו משימות לאיתור והשמדה של מנהרות לחימה, שהוטלו על לוחמי חיל ההנדסה הקרבית.
יוחאי השתתף במבצע במסגרת החיל, והיה בין פורצי הדרך לעזה. הוא נלחם בגבורה ימים רבים, ללא הפוגה, ובעת הצורך מילא תפקיד פיקודי, ועשה זאת בהצלחה ובמסירות. במהלך הקרבות הקשים השתתף בפינוי תחת אש של פצועים, בהם חבריו הטובים, והמראות שחווה הטביעו בו את חותמם.
בתום שלוש שנות שירות השתחרר יוחאי משירות סדיר בדרגת סמל ראשון. לאחר שחרורו תקפו אותו זיכרונות מייסרים מאירועי הלחימה במבצע "צוק איתן", יוחאי הוכר כחלל צה"ל לאחר מותו.
אברהם יוחאי כהן נפטר ביום כ"ט באדר תש"ף (25.3.2020). בן עשרים וחמש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "גבעת שאול" בהר המנוחות בירושלים. הותיר אחריו הורים, אחיות ואחים.
יוחאי עזר והעניק לאחרים כל חייו; במותו נתרמו כליותיו להשתלה בשני חולים שנזקקו לכך.
ספד לו אביו: יוחאי, כבר מילדותך השקעת בלימוד התורה והגעת להישגים מרשימים. התגייסת לצה"ל והיית חייל למופת, שביצע את המשימות בשלמותן, מעל ומעבר למצופה. הצלת הרבה חיילים, ודאגת להם כאילו היו הילדים שלך. מסרת נפשך על קידוש ה', העם והמולדת, השקעת את כל כולך בצבא. נתת את הכול ולא ויתרת, ותמיד רצית להיות ראשון ומוביל. במבצע 'צוק איתן' יישמת את כל הערכים שגדלת עליהם, שהאמנת בהם וחינכת את עצמך עליהם, המתבטאים במשפט שכתבת ושהיו שגור בפיך: 'תן כדי לתת ולא כדי לקבל'. כשאומרים אברהם יוחאי כהן - מתכוונים למסירות, התמדה, דבקות במטרה, השגת יעדים, אהבת חברים, זריזות, השקעה, חסד ונתינה".
ספד לו אחיו אריאל: "יוחאי, אח יקר ואהוב, כלוחם וכמפקד תמיד נתת את כל כולך למדינה, לצבא ולכל מי שזקוק לעזרה. לא הכרת דבר אחר! חרוט במוחי סיפור: באחד הימים חזרת הביתה בלי נעליים. שאלתי אותך, 'למה אין לך נעליים?' וענית בחיוך מלא אהבה וצניעות 'נתתי לחבר שאבדו לו הנעליים'. גם כשלא היה לך הרבה, את המעט חילקת למי שנזקק לכך".
כתבה דורית אחותו: "הצחוק והחיוך שלך זה מה שהולך איתי תמיד. הנתינה שלך היא משהו בלתי נשכח, שנשאר איתך בכל מצב".
כתבה אחותו מלכי: "כמה טוב לב ונתינה היו בך, כמה רגישות לאחר. ידעת לצמוח מכל קושי, ותמיד עם חיוך מאושר על הפנים. לא אשכח את הילדות שלנו ביחד, לא אשכח את עמידת הראש שהיית עושה, לא אשכח את ההבדלה שעשית בבית הכנסת 'בית יעקב', לא אשכח את השירות שלך בצבא, וכמה התפללנו שתחזור בשלום".
כתב נועם: "תמיד כף להיות לידו, משיג את המטרה. איש שלא מפחד מדרך ארוכה. אמיץ, תמיד ראשון להתנדב למען כולם. איש של חסד ונתינה, שמחה ואהבה".
לעילוי נשמת אברהם יוחאי כהן הוכנס ספר תורה לישיבת בני עקיבא ביישוב גבע בנימין אדם, וספר תורה נוסף לקהילת בני תורה בפסגת זאב מרכז ירושלים.